הפיקדונות השקליים הפכו בחודשים האחרונים לטרנד ההשקעות החם ביותר בישראל (ובעולם) וזה ברור מאליו. הריבית עולה והבנקים משלמים ריבית נאה בלי שהלקוח מסכן את הכסף. פיקדון בבנק משמעותו מזומן עבור הלקוח.

הדירוגים השונים שמתבצעים נשענים על נתוני המערכת הבנקאית בעיקר והנגישות למידע מוגבלת ומחייבת את שיתוף הפעולה שלהם. המידע בכללותו ובאופן המהימן ביותר נמצא בפיקוח על הבנקים שעושה את הדבר הנכון - מנגיש את המידע, כמה שילמו בפועל הבנקים ללקוחות.

ששני נתונים מעניינים עולים מנתוני הפיקוח על הבנקים. הנתון הראשון הוא כי הר השקלים שישב בעו"ש התחיל לזוז לפיקדונות וזה אומר שכל מי שהחזיק מזומן שאין לו צורך בו בחשבון או כל מי שמימש השקעות בשוק ההון, מכר דירה או כל נכס אחר והצטייד במזומנים, הפקיד אותם בפיקדון הבנקאי.

צריך לזכור, הציבור הרחב על פי רוב הוא שונה סיכון או אם הוא לוקח סיכון בהשקעות, הסיכון הוא קטן מאוד. בטעות ניתן לחשוב כי השקעה באגרות חוב היא בטוחה - היא לא! ולכן הציבור מבין את מה שאף אחד לא אומר לו. כשאתה שונא סיכון, כשהשווקים תנודתיים מידי, כשהריבית עולה וכשהאינפלציה עולה - המקום הבטוח ביותר הוא הפיקדון הבנקאי (או המק"מ, כי כל חלופה אחרת נושאת סיכון ברמה כלשהי).

הנתונים שאוסף הפיקוח על הבנקים על הפיקדונות הוא משמעותי מאחר והוא זה שבודק אם בפועל הפרסום של הבנקים בכלי התקשורת מייצג את המציאות בפועל ונראה שהפרסומים בתקופה האחרונה על הפיקדונות הבנקאיים היו נכונים, לפחות בקירוב.

עוד ב-

דירוג פיקדונות הבנקים: זה הבנק המשתלם ביותר

לכתבה המלאה