אוכל

המסעדה הנודעת נסגרת לאחר 25 שנה: "אבל פרטי"

כשנה וחצי לאחר מותו המצער של בן זוגה ושותפה ליצירה, יזהר, החליטה הילה סהר לנעול בסוף השנה את שעריה של "רוטנברג" - אחת המסעדות הנודעות ביותר בקולינריה הישראלית: "בא לי פחות דרמה" | כל הפרטים

מסעדה (צילום בינה מלאכותית שאטרסטוק)
מסעדת "רוטנברג" האיקונית, השוכנת על גבול ישראל-ירדן באתר גשר הישנה, תיסגר באופן סופי בסוף שנת 2026. המסעדה, שהפכה תחת ידיהם של בני הזוג הילה ויזהר סהר לאבן דרך מכוננת ולסמל של מטבח מקומי, עונתי ופורץ דרך, תיפרד מהסועדים בעקבות החלטתה של הילה לסיים את הפרק הזה בחייה, לאחר האובדן האישי הכבד שחוותה.
רוטנברג הייתה הרבה יותר ממסעדה טובה; היא הייתה מפעל חיים חד-פעמי. בני הזוג קיבלו את המקום לידיהם בשנת 2012 והפכו אותו למוקד עלייה לרגל. הם שתלו גן ירק, בישלו אך ורק מחומרי גלם מקומיים של עמק הירדן הקשוח, ויצרו מנות עיליות ומתוחכמות שהיוו יצירות אמנות קטנות, הרבה לפני שטרנד ה"מקומיות" כבש את מרכז הארץ.
בפברואר אשתקד (2025), הלך לעולמו יזהר סהר בגיל 48 בלבד, לאחר מאבק קשוח בסרטן אלים. את מקומו מאחורי הסירים תפסה השפית חן וייס, שנבחרה על ידי בני הזוג עוד בחייו של יזהר, ואליה הצטרפה טל טאובר כאחראית על תפריט היין. למרות שהמסעדה המשיכה לעבוד מצוין ולזכות להצלחה, הילה סהר הרגישה שהיא כבר לא יכולה להמשיך באותו המסלול.
"בזמן שחלף מאז מותו של יזהר קרו המון דברים. השקענו בגינה, בחשמל. רוטנברג עבדה מצוין. הכל היה כאילו בסדר. ופתאום אני נעצרת. כבר כמה זמן קשה לי. אני בעצם ממשיכה את החיים של יזהר ושלי, אבל לבד. פשוט לבד. באוטומט. אחרי שהוא מת הייתי כל כך עסוקה, שאת שנת האבל התחלתי רק בשנה השנייה. ופתאום, בפעם הראשונה, יש לי זמן להבין שאני קמה כל בוקר, באה למסעדה, וכל סנטימטר וכל מילימטר שם מזכירים לי אותו".
"אני רוצה לסיים את השבעה. מיום שיזהר נפטר אין שבוע שבו לא מגיעים לקוחות, מחבקים אותי ומשתתפים בצערי, כי בשבילם זו הפעם הראשונה שהם מגיעים. זה כמובן מקסים, אבל משאיר אותי בשבוע האבל, ואפילו בשנת האבל, הרבה מעבר לאבל הפרטי שלי. אני רוצה וצריכה לסגור את הפרק הזה, כדי שאוכל להמשיך הלאה".
הילה מספרת כי השניים שוחחו בעבר על האפשרות הזו, ויזהר ידע שמתישהו היא תרגיש את הטיימינג הנכון ותדע לסגור את המקום. עם זאת, היא לא מתכוונת לעזוב את עולם האירוח לחלוטין. התוכנית הבאה שלה היא פתיחת מקום חדש בקיבוץ אפיקים, שבו היא מתגוררת עם בנותיהן.
המקום החדש יהיה שונה לחלוטין מרוטנברג – הן בשם והן בקונספט. לא עוד ארוחות טעימות מורכבות שדורשות הזמנה של שבועיים מראש, אלא מקום נגיש, פשוט ויומיומי יותר, עם דגש נרחב על תרבות של יין ואוכל מנחם.
"אני כבר לא רוצה לעשות אוכל שצריך לחכות שלוש שנים לחומר הגלם שלו", היא מסבירה, ומכוונת לתהליכי ההתססה, הכבישה והשימור שאפיינו את רוטנברג. "אני רוצה פחות דרמה. לא רציתי להיות בעלת מסעדה, רציתי לעשות שטויות עם יזהר. אבל אני אוהבת ליצור דברים. לתפעל. בא לי להמציא משהו חדש".
המסעדה תמשיך לפעול בחודשים הקרובים, והילה מזמינה את קהל הלקוחות הנאמן, החברים והמעריצים שצברה המסעדה לאורך השנים, להגיע במהלך התקופה הקרובה לעמק הירדן, לחוות פעם אחרונה את הקסם הייחודי של המקום - ולהיפרד מרוטנברג בצורה מכובדת.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה