פרופ' יצחק (איזי) ורסנו, רופא הילדים הבכיר ומי שהיה ממקימי מרכז שניידר לרפואת ילדים, הלך לעולמו בביתו בגיל 92 – חודש בדיוק לאחר מות רעייתו רבקה. הוא הותיר אחריו שני בנים ושבעה נכדים. בנו רוני סיפר: "הוא נפטר משברון לב. הם היו יחד 65 שנה". עד לשבוע שלפני מותו עוד המשיך ללמד סטודנטים בזום, וכהרגלו – חינך דורות של רופאים.

ורסנו, שעלה לישראל מבולגריה בשנת 1951, סיים את לימודיו ברפואה באוניברסיטה העברית בשנת 1960. את התמחותו החל בבית החולים בילינסון בשנת 1962, והיה בין הרופאים המרכזיים שהובילו להקמת מרכז שניידר – בית החולים הראשון בישראל לילדים, בו שימש כרופא בכיר, סגן מנהל ומנהל מחלקות עד לפרישתו ב-1998. לאחר מכן המשיך לתרום גם במסגרת היחידה לניהול סיכונים.

בשנת 1975 ייסד את מחלקת אשפוז היום הראשונה לילדים בישראל – רעיון שהפך מאז למודל לחיקוי ברחבי הארץ. לאורך הקריירה הארוכה שלו, מילא תפקידים בכירים גם בבית החולים השרון ובמעייני הישועה, ועמד בראש שלושת ארגוני הפדיאטריה המרכזיים בישראל.

פרופ' ורסנו נודע בגישתו האנושית לרפואה – "להסתכל לילדים בעיניים, להקשיב, לדבר איתם ועם ההורים", כפי שתיארה ד"ר אפרת ברון-הרלב, מנהלת מרכז שניידר. בשבוע שלפני מותו עוד השתתף בטקס הענקת מלגות לחוקרים צעירים מכספי תרומה שלו ושל רעייתו, למען קידום המחקר הקליני ברפואת ילדים.

מרכז שניידר פרסם הודעת הספד אמש: "בשבוע שעבר נפרדנו בכאב לב מפרופ' יצחק ורסנו - רופא ילדים מוערך שפעל למען בריאות ילדי ישראל במשך כ-60 שנה. פרופ' ורסנו הוא אחד מעמודי התווך שהקימו את בית החולים ועיצבו את רפואת הילדים בישראל כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. אנו כואבים את לכתו ומשתתפים בצער המשפחה שלאחרונה שכלו גם את אם המשפחה, רבקה ורסנו, שהלכה לעולמה.

"פרופ' ורסנו היה איש אשכולות, קלינאי בכל רמ״ח אבריו ונשמתו. רבים מהרופאים הבכירים ביותר בארץ, ובמחלקות השונות במרכז שניידר למדו והתחנכו לאורו. כולנו נזכור ונמשיך את משנתו של פרופ' ורסנו שדגלה בהיות הרופא בן אדם, בודק, מקשיב, מטפל ועוזר וזהו חלק חשוב מאוד מתרבות בית החולים.

עוד ב-

מרכז שניידר לרפואת ילדים מתחדש: זאת התוספת החדשה

לכתבה המלאה

"לפני עשרה ימים זכינו לארח את פרופ' ורסנו לטקס מיוחד בו ניתן פרס הצטיינות קלינית ומענקים לחוקרים צעירים למחקרים קליניים מכספי תרומה שניתנו לבית החולים על ידי פרופ' יצחק ורסנו ורבקה ורסנו. יוזמתם נועדה לעודד מחקר קליני, ולקדם את רפואת הילדים, כמו גם את השירות ההקשבה והחמלה שמהווה חלק טיפולי חשוב לא פחות. זו היתה ההזדמנות האחרונה בה יכולנו כולנו להוקיר את פרופ׳ ורסנו ומבלי שידענו זאת- גם להיפרד ממנו. הוא יחסר לנו מאד".