בין המדדים בדוח: צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים – עמידה של 92%; זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI או CT ראש – 24 דקות לעומת 55 דקות בשנת 2015; מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד – עמידה של 95% 

השפעת המלחמה על המדדים השונים: נשמרה יציבות עם נטייה לעלייה במרבית המדדים; כך, נצפתה עלייה של 5% במדד הלימות דיאליזה, עליה של 8% במדד ברור העדפות המטופל בכניסה לאשפוז במחלקת סיעוד מורכב, עלייה של 6% במדד ביצוע הדרכה להחייאה על ידי מוקדן חברת אמבולנס
.

תקופת המלחמה מתאפיינת בשינויים מגוונים במערכת הבריאות, עם תנודתיות הן בהיקפי האוכלוסיות והן בביצועי המדדים. ברוב המוחלט של המקרים, השינויים בעמידה במדד הם חיוביים ומצביעים על שיפור בביצועים גם בתקופה מאתגרת מאוד של לחימה עצימה – ממצאים אלו עולים מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לשנת 2024 של משרד הבריאות – המהווה סיכום פעילות מערכת הבריאות בתחום האיכות הקלינית.

על-פי הדוח, הבוחן לראשונה את השפעת המלחמה על מדדי האיכות, מעידים נתונים אלו על הטמעה טובה של תהליכי איכות בתהליכי הטיפול, וכן על איתנות המערכת, שבאים לידי ביטוי בכך שהצוותים המטפלים המשיכו לתת טיפול איכותי גם בתקופת המלחמה.  הדוח מתבסס על דיווחים שוטפים מכ-100 נתוני שירות במערכת הבריאות ובהם בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, חברות האמבולנס, מכוני דיאליזה ותחנות טיפת חלב.

בין נתוני המדדים המרכזיים שמופיעים בדוח: צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים – עמידה של 92%; זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI/CT ראש – 24 דקות לעומת 55 דקות בשנת 2015; מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד – עמידה של 95%; מתן הנחיות טלפוניות על ידי מוקדן לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב – עמידה של 91%.

צוות התוכנית ביצע הערכה ראשונית של השפעת המלחמה על מדדי האיכות על ידי השוואת נתונים של שלושת הרבעונים הראשונים של 2024 (מצב מלחמה) לשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 (מצב טרום מלחמה). במסגרת התוכנית נבדקו הן רמת גודל האוכלוסיות הנמדדות (אוכלוסיית המכנה הלאומית) והן שיעורי העמידה בחלק מהתחומים ומהמדדים. 

בבתי החולים לבריאות הנפש חלה עלייה במרבית מהמדדים בשנת 2024, בהם: עליה של 4% במדידת פרופיל שומנים כחלק מבדיקות הסקר לאיתור תחלואה נלווית, 3% בתוכנית טיפול מתועדת תוך חמישה ימים מהקבלה לאשפוז, 2% בסיכום מחלה מפורט ומפגש בין הרופא המטפל להורים תוך חמישה ימים מאשפוז הילד.

בבתי חולים כלליים נצפתה מגמה מעורבת: מדדים בולטים שהשתפרו הם: עלייה של 3% בביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים  - CHADS ועלייה של 5% במדד הלימות דיאליזה.  חלה ירידה בהיקפי האוכלוסייה הנמדדת במדדים מסוימים, כאשר הבולטים שבהם: אולטרסאונד ראש פגים - ירידה של 21% וטמפרטורת גוף פגים – ירידה של 6%; שינויים אלו חלו, ככל הנראה, עקב כך שמדובר באוכלוסייה קטנה בעלת תנודתיות.

למרות אתגרי המלחמה, השנה מתפרסמים לראשונה ארבעה מדדי תוצא חדשים: בתחום גריאטריה-שיקום מתפרסמים מדדי שיעור רכישת פצעי לחץ במחלקות מונשמים כרוניים, סיעוד מורכב ומחלקות שיקום ותת חריפה. מדד תוצא נוסף הוא מדד בתחום פרה-הוספיטל (חברות אמבולנסים) הבוחן שיעור הצלחות של החייאות מחוץ לבית חולים. נציין כי בית החולים פוריה לא דיווח למשרד הבריאות ברוב מוחלט מן המדדים הרלוונטיים בשל תהליך להחלפת מערכות המחשוב של בית החולים.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מקצועיותה ואיכותה של מערכת הבריאות בישראל, כפי שמשתקף בכל המדדים הלאומיים, נשענות, בין היתר, על המדידה החוזרת של מדדים רפואיים מובילים, המאפשרת למידה, שיפור וגם תחרות בריאה המקדמים את איכותה של מערכת הבריאות.

על אף שלמלחמה קיימות השפעות רבות על בריאות הגוף ועל בריאות הנפש, חל שיפור במרבית המדדים שנבדקו בתוכנית, ובכלל זה, חלה עלייה ברוב מוחלט מהמדדים בתחום בריאות הנפש. מדובר בעדות נוספת לחוזקתה ולחוסנה של מערכת הבריאות, שנשענת מצד אחד על ההון האנושי שמוביל את המערכת קדימה ומצד שני מושתתת על טכנולוגיות מתקדמות ועל איכות טיפול גבוהה במטופלים.

התוכנית הלאומית למדדי איכות תמשיך ותבחן את השפעותיה של המלחמה, בטווח הקצר והארוך, על מדדי האיכות של מערכת הבריאות הישראלית במטרה ללמוד ולקדם את המערכת במדדים בהם יימצאו פערים".

עוד ב-

לא רק מנתחת בכירה: זו המנהלת החדשה של בית החולים רמב"ם

לכתבה המלאה

סמנכ"לית בכירה איכות ובטיחות במשרד הבריאות ומנהלת התוכנית, ד"ר יפעת ארליך שהם: "מדידת איכות היא נדבך מרכזי של מערכת בריאות מתקדמת, אמינה ושוויונית. כמדי שנה מנגיש משרד הבריאות לציבור, למנהלים ולאנשי המקצוע תמונה בהירה ומבוססת נתונים על עשייתה של מערכת הבריאות בישראל, ובכך ממשיך לבטא את מחויבותו לשירותי רפואה איכותיים. מחוייבות הנשמרת גם במהלך שנות הלחימה, כפי שמשתקף בבחינת השפעות הלחימה''