בריאות

6 טעויות מסוכנות שיכולות לפגוע בבריאות: כך תשמרו על זכויותיכם

הגעת לבית החולים במצב שדורש ניתוח אך הניתוח החיוני נדחה בגלל המצב? גם בתקופות של אזעקות ולחץ ביטחוני, הסטנדרט הרפואי בעיקרון לא משתנה. כך תדעו אם הזכויות הרפואיות שלכם נפגעו

מערכת ice | 24/3/2026 17:04

מערכת הבריאות בישראל מתורגלת במצבי חירום, אך גם היא אינה חסינה מפני טעויות. בתקופות של מתיחות ביטחונית, כאשר בתי החולים עוברים למתכונת חירום, צוותים מגויסים למילואים והעומס על המחלקות גדל, עלול לגדול גם הסיכון לטעויות באבחון ובטיפול.

לדברי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, ממשרד ד"ר א. רובינשטיין - ש. יקירביץ, המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף, מצב חירום אינו מעניק חסינות משפטית אוטומטית למערכת הרפואית ויש לבדוק כל מקרה לגופו: "גם כאשר המדינה נמצאת תחת לחץ ביטחוני, החובה להעניק טיפול רפואי מקצועי וזהיר נשארת בעינה.

"הצוותים הרפואיים פועלים בתקופה זו במסירות עצומה. עצם העובדה שנגרם נזק אינה בהכרח מעידה על רשלנות, וכל מקרה נבחן לגופו. מאידך, במקרה המתאים לא אמור להיות קושי לממש זכות תביעה, גם כאשר האירועים התרחשו בזמן חירום – כאשר יכולים להיות כמה מצבים אופייניים בתקופות מתיחות שעלולים להוביל לפגיעה ולטעויות רפואיות וכדאי להיות מודעים אליהם".

1. שברים בפרק הירך כתוצאה מנפילה
שבר בצוואר הירך הוא פגיעה שכיחה במיוחד בקרב קשישים, שלעיתים קרובות עלול להתרחש דווקא במצבי חירום בעקבות נפילות פתאומיות במדרגות, כמו בעת ירידה מהירה למקלט בזמן אזעקה או נפילה בדרך לממ"ד. מדובר בפגיעה משמעותית שעלולה להוביל להידרדרות מהירה במצב הכללי, לאובדן ניידות ואף לסיכון חיים של ממש ותמותה.

הגישה הרפואית המקובלת מדגישה חשיבות של ניתוח מוקדם ככל האפשר. אף שאין תמיד הוראה סטטוטורית מפורשת אחת, מקובל לראות בביצוע ניתוח בטווח של עד כ-48 שעות מדד איכות טיפולי מרכזי, הן בישראל והן בעולם. ניתן אף למצוא אזכורים בישראל כי ממחקר של משרד הבריאות ניתוח תיקון שבר בצוואר הירך תוך 48 שעות ממועד האשפוז, הוביל לרשום של ירידה של כ- 30% בתמותת החולים.

מנגד, עיכוב בניתוח מסיבה שאינה רפואית, כגון עומס מערכתי, מחסור בכוח אדם או אילוצי חירום, עלול להוביל לסיבוכים משמעותיים כגון זיהומים, פצעי לחץ, הידרדרות תפקודית ואף לתמותה מוגברת.

במקרים שבהם העיכוב בביצוע ניתוח שבר בצוואר הירך גרם לנזק, למשל פגיעה עצבית, ירידה קבועה בתפקוד או אובדן עצמאות, וחמור מכך לתמותה, עלולה להתעורר עילה לבחינת רשלנות רפואית.

בטיחות המשתמשים במדרגות
המעבר המהיר למרחבים מוגנים בזמן אזעקות מגדיל משמעותית את הסיכון לנפילות, במיוחד בקרב אוכלוסייה מבוגרת. כאשר מדובר במדרגות, קיימות דרישות בטיחות ברורות שנועדו למנוע תאונות בוודאי בבניינים שהינם מבני ציבור אך גם בבניינים פרטיים. אי עמידה בהוראות התקנות עלולה להיחשב כמפגע בטיחותי ואף להקים עילה לתביעת נזיקין, למשל במקרים של העדר מעקה תקני, סימון חזותי מתאים, תאורה מספקת או אחידות במידות המדרגות ואף במקרים של היעדר פסים נגד החלקה.

2. שחיקת צוותים וטעויות באבחון
בתקופות מתוחות רופאים ואחיות עובדים לעיתים משמרות ממושכות תחת עומס חריג, פיזי ונפשי. מחקרים מצביעים על קשר בין עייפות מצטברת לבין ירידה ביכולת קבלת החלטות ועלייה בטעויות רפואיות. טעויות כאלה עשויות לכלול אי זיהוי תסמינים משמעותיים, פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או שחרור מוקדם ללא בירור מספק. גם בתקופה זו חוק זכויות החולה מחייב פעולה בהתאם לסטנדרט רפואי סביר, וחריגה ממנו עשויה להקים עילה לתביעה ברשלנות רפואית.

3. דחיית ניתוחים וטיפולים שאינם מוגדרים דחופים
במצבי חירום נדרשים בתי החולים לבצע תיעדוף משאבים, ולעיתים נדחים טיפולים שאינם מוגדרים דחופים. הגבול בין טיפול אלקטיבי לבין טיפול חיוני אינו תמיד ברור. דחייה של טיפול אונקולוגי, קרדיולוגי או נוירולוגי עלולה לגרום להחמרה משמעותית במצב המטופל. במקרים כאלה תיבחן סבירות ההחלטה לדחות את הטיפול והאם נשקלו הסיכונים למטופל.

4. מעבר לשירותי רפואה מרחוק
השימוש ברפואה מרחוק התרחב בתקופות מתוחות, ומדובר בכלי יעיל שמסייע לקבל טיפול במצבים שבהם קיימת בעיה להתנייד בשל מצב החירום, אך מדובר בכלי מוגבל. בהיעדר בדיקה פיזית, קיים קושי בזיהוי סימנים קליניים חשובים שלא פעם מחייבים ביצוע בדיקה גופנית על ידי הרופא. כאשר קיימות נורות אדומות, או מצבים רפואיים שמחייבים זאת לא ניתן להסתפק בבדיקה מרחוק, יש חשיבות להפניה לבדיקה פרונטלית, ואי הפניה כזו עלולה להיחשב כהתרשלות.

5. מחסור בכוח אדם מיומן
גיוס מילואים רחב של צוותים רפואיים עלול ליצור מחסור באנשי צוות מנוסים. במצבים כאלה מתמחים עלולים לבצע פעולות מורכבות ללא ליווי מספק, או לקבל החלטות ללא ייעוץ מתאים.

כאשר נגרם נזק עקב כך, האחריות עשויה לחול על המוסד הרפואי שיצטרך להראות כי נשקלו כל השיקולים שהיה צריך לשקול וכי נערכו התייעצויות מתאימות בקשר למטופל. חוק זכויות החולה מחייב כי הטיפול יינתן ברמה מקצועית נאותה. כאשר פעולה רפואית מורכבת מתבצעת ללא הכשרה או השגחה מתאימה ונגרם נזק למטופל, האחריות עשויה לחול על המוסד הרפואי.

6. תיעוד רפואי חסר
התיעוד הרפואי הוא בסיס מרכזי לבחינת הטיפול גם בזמן אמת וגם בדיעבד, ומהווה בסיס בכל הקשור לעקרון רציפות הטיפול ואיכותו. כאשר חסרים פרטים מהותיים כמו תלונות המטופל, שיקולים רפואיים או הסיבות לדחיית טיפול, הדבר עשוי לפעול לחובת המוסד הרפואי. הדבר נכון תמיד גם במצבי חירום. בהתאם לדין בישראל לעיתים בתי המשפט אף ייאותו להעביר במצבים כאלה את נטל ההוכחה לכתפי המוסד הרפואי.

שורה תחתונה: מה עושים?
אם נפגעתם כתוצאה מטיפול רפואי בתקופה האחרונה, אל תניחו מראש ש"זה בגלל המצב". חשוב במיוחד לשמור תיעוד: סיכומי ביקור, הפניות, תוצאות בדיקות והתכתבויות עם גורמים רפואיים. מומלץ גם לתעד בזמן אמת את השתלשלות האירועים.

מעבר לכך, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית, כדי שהן יבחנו את כלל המסמכים והמידע שנאסף באופן פרטני ומדוקדק, בהתאם לעקרונות שתוארו לעיל.

לסיפור המקרה יש חשיבות רבה, וככל שהוא מתועד בצורה מדויקת יותר, כך עולה היכולת לבחון את הדברים לעומק. תיעוד בזמן אמת על ידי הנפגע ובני משפחתו, לצד שמירת מסמכים, צילומים וכל מידע רלוונטי, עשויים להיות בעלי משמעות קריטית בהמשך.

עוד ב-

הבית שלכם נפגע מירי טילים? זה השירות החינמי שלו אתם זכאים

לכתבה המלאה

לדברי עורכי הדין: "גם בתקופות מורכבות, הזכות לקבל טיפול רפואי מקצועי ובטוח אינה נעלמת. כאשר מתקבלת החלטה רפואית, חשוב להבין האם היא נובעת משיקול רפואי טהור או מאילוצים מערכתיים. לעיתים זו הבחנה שיכולה להיות קריטית בהמשך הדרך".