המשרד להגנת הסביבה הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, על החלטת בית משפט השלום בירושלים לקבל באופן חלקי את ערעור חברות המשקאות (החברה המרכזית להפצת משקאות, יפאורה-תבורי, טמפו שיווק, מי עדן, שופרסל ועוד) על ההחלטה להטיל עליהן דרישות תשלום בשל אי-עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה גדולים בשנת 2016, לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה. המשרד שלח באותה עת לחברות השונות דרישות תשלום בסכום כולל של כ-50 מיליון שקל.

שנת 2016 הייתה השנה הראשונה שבה היו חייבים יצרני ויבואני המשקאות לעמוד ביעדי איסוף מכלי משקה גדולים ריקים, בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק הפיקדון, משנת 2010. בהתאם להחלטת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, וההודעה והצו שנחתמו על-ידה ופורסמו ברשומות, בעוד פחות משנה (בדצמבר 2021) תחול חובת הפיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים, בין היתר בשל אי עמידת היצרנים והיבואנים ביעד האיסוף.

פסק הדין של בית משפט השלום שניתן לפני כחודש בעקבות ערעור של חברות המשקאות על הודעות התשלום שקיבלו, אישר את שיעור האיסוף שקבע המשרד, ומצא כי יצרני המשקאות לא עמדו ביעדים שדורש החוק. בכך, קיבל כבוד השופט גורדון את הטענות המהותיות של המשרד. יחד עם זאת, ערעור היצרנים והיבואנים התקבל באופן חלקי, בעניין שיעור העמידה ביעדים פרטניים. פסק הדין קבע שעל המשרד היה להכיר באופן רטרואקטיבי באיסוף מכלי משקה שבוצע על-ידי חברה קבלנית בשנת 2016, למרות שתאגיד המיחזור אל"ה, אשר מייצג את חברות המשקאות, התקשר ושילם עבור איסוף המכלים רק בשלהי שנת 2017.

בערעור שהגיש היום (חמישי) המשרד להגנת הסביבה צוין כי קביעה זו שגויה, שכן הדבר עומד בסתירה לחובות המוטלות על יצרני ויבואני המשקאות לפי החוק, ולתכליתו של חוק הפיקדון, אשר מטיל את החובה על היצרנים והיבואנים לאסוף באופן אקטיבי את מכלי המשקה הגדולים הריקים. 

"המשרד סבור, שאין לאפשר ליצרני המשקאות להיתלות בדיעבד על איסוף שבוצע על-ידי גורם אחר למטרות עסקיות. החלטה מעין זו לא עולה בקנה אחד עם התפיסה הסביבתית המתקדמת של אחריות יצרן מורחבת ושל עקרון המזהם משלם. גם חברות המשקאות הגישו ערעור מטעמן על עיקר פסק הדין שקיבל את עמדת המשרד".