המלחמה מול האויבת הכי גדולה והכי חזקה של ישראל, המאיימת להשמיד את ישראל כבר עשרות שנים, פרצה והיא עלולה להימשך שבועות ארוכים. העורף הישראלי מופגז וסופג נזקים. המשק הכלכלי כולו עבר למערך חירום ומיליוני עובדים לא יוצאים לעבודה. כל מקומות העבודה הלא חיוניים סגורים ועובדיהם עובדים מהבית עד כמה שניתן. כמעט איש לא יוצא ולא נכנס לישראל ולמעשה סחר החוץ שלנו כמעט שפסק.

וכיצד התפתחויות מרעישות אלה משפיעות על השקל הישראלי ועל הבורסה שלנו? ובכן, אם האיראנים נדהמו מעוצמת חיל האוויר ומהתחבולות המדהימות של המוסד, אזי אין לי ספק כי הם הופתעו לא פחות גם מהכלכלה שלנו שמפגינה עוצמה אדירה. השקל הישראלי והבורסה הישראלית פשוט צוחקים לאיראנים בפרצוף. למעשה, איני זוכר דוגמא נוספת למטבע של מדינה ששומר על יציבות ולבורסה שלה שאף עולה לאחר שנפתחה מלחמה מלאה. מה שקורה בישראל הוא לא פחות מיוצא דופן ומה מסביר את העמידות המדהימה של כלכלת ישראל?

ראשית, אין חכם כבעל ניסיון. למרבה הצער כלכלת ישראל עמידה בגלל המכות שהיא חוטפת כל ימי קיומה. מאז 1948 ועד היום אנו חוטפים זעזועים מלחמתיים מדי מספר שנים. לפיכך, הן המשק העסקי והן המשק הציבורי מנוסים בשינויים החדים שנדרשים במעבר ממצב של שלום למצב של מלחמה. לא פחות חשוב, המשק מאמין ובטוח ביכולתו לעבור במהירות ממצב של שלום למצב של מלחמה וחוזר חלילה. אלה מפחיתים את אי הוודאות והחרדה הכרוכים במצב המלחמתי.

שנית, מעל המשק הישראלי ובפרט מעל משקיעי החוץ וחברות הדירוג הזרות רבצה עננה עצומה שמנעה בעבר את מלוא עליית הדירוג שלה כבר היינו זכאים, דירוג של דאבל A. העננה הזו הייתה האיום הגרעיני האיראני. הסרת האיום הזה או דחיקתו לשנים רבות יפחיתו בהכרח את פוטנציאל הסיכון של המשק הישראלי ויביאו לעלייה בעתיד של דירוג האשראי שלנו. המשמעות ברורה. גל של השקעות זרות צפוי להיכנס בעתיד. הפחתת סביבת הסיכון הגאו אסטרטגי שלנו צפויה לחזק גם את השקל וגם את הבורסה הישראלית.

שלישית, אנו נכנסים למלחמה כאשר סביבת הריבית שלנו גבוהה ולכן בידי בנק ישראל מרווח גבוה להגיב ולהוריד את הריבית במקרה הצורך (מנגד כאשר הריבית נמוכה הגמישות של הבנק המרכזי מצומצמת יותר). הבורסה יודעת זאת וצופה ירידת ריבית באופן שמקרין כבר עתה על המסחר בבורסה.

רביעית, ההישגים המדהימים של חיל האוויר ושל המוסד מחזקים את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. לא זו בלבד שאין פאניקה (ולכן אין גם גלי משיכות של כספים מהבורסה או נהירה למטבעות זרים) אלא להיפך. הציבור חש מאוחד נוכח המצב וחש ביטחון כי המלחמה תסיר את האיום האסטרטגי המרכזי על ישראל. לא הזיקה גם העובדה כי ישראל הפכה עורה ממדינה פאסיבית שממתינה ומכילה למדינה אקטיבית שיוזמת את המערכה ומעבירה אותה לשטחו של האויב. האקטיביות מעוררת ביטחון המוקרן גם על השקל ועל הבורסה.

חמישית, ואולי הכי חשוב. מאז ה-7 באוקטובר נלחמת ישראל להסיר את כל אויביה מחמאס, דרך חיזבאללה, סוריה וכעת איראן. אין עוד אויב משמעותי שלא טופל באופן נחרץ (ואיני מתעלם חלילה מהחות'ים בתימן אך זה אינו יותר מאשר מטרד). לפיכך, יש אולי גם תקווה כי בתום הקרבות נוכל לעבור לאג'נדה כלכלית חברתית ונשחרר את הקפיץ הדרוך של כלכלת ישראל. תקווה שהממשלה הבאה תוכל למקד את מאמציה בצמיחה ורווחה כפי שעשו ממשלות בריטניה לאחר שוך הקרבות של מלחמת העולם השנייה. אנו נסיים בע"ה את מלחמת העולם הפרטית שלנו וכולי תקווה שמייד לאחריה נתחיל סוף סוף להילחם למען  הדור הצעיר, למען חיילינו הגיבורים ולמען העם המדהים שלנו שהוכיח שוב את גדולתו!

עוד ב-

אפקט התותחים והחמאה: כך תיראה כלכלת ישראל אחרי המלחמה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.