גל ההכרות במדינה הפלסטינית המדומיינת לא נועד להקים מדינה פלסטינית ואירופה גם לא תוכל להקים אותה בהבל פיה. גל ההכרה נועד להגביר את הבידוד של ישראל ולנסות לסגור עליה כלכלית, מדינית ומשפטית. זה הזמן לומר לאזרחי ישראל כי לסגור עלינו כלכלית הם לא יצליחו, לבודד אותנו מדינית הם יצליחו לזמן קצוב בלבד, עד שחילופי הבחירות הטבעיים בין ימין לשמאל באירופה יפילו את הממשלים העוינים, ואילו המאמץ לבודד אותנו משפטית יכשל בעזרת ממשל טראמפ שרואה את האיום המשפטי כאיום על ארה"ב עצמה. ממשל זה יישאר עימנו, תודה לאל, לפחות בשלוש השנים וחצי הקרובות.

תחילה כלכלית. יוקר המחיה עולה לנו בשנה סכום מטורף של 250 מיליארד שקל. זה כפול מעלותה השנתית של המלחמה ואולי פי עשרים מהנזק המירבי שתוכל אירופה לגרום לנו גם אם תשעה את הסכם הסחר החופשי בנינו לבינה. במילים אחרות, אם נשכיל סוף סוף לבצע את שורת המהלכים עליהם אני מדבר כבר שנים אזי נוכל להוריד את יוקר המחיה ולחסוך סכומים שיממנו גם את המלחמה, גם את שיקום החברה האזרחית וגם את ההתמודדות מול כל איום כלכלי אירופאי ועוד יישאר לנו עודף. 

בה בעת, חשוב לדעת כי היצוא הישראלי נשען על סקטור ההיי טק הישראלי שהוא הכי מבוזר בעולם. מבוזר ענפית. מבוזר בהרכב המוצרים והשירותים. והכי חשוב לענייננו מבוזר גיאוגרפית. אמנם האיחוד האירופי הוא שחקן כלכלי משמעותי לנו ואינני מזלזל בו. אולם, הוא רק שחקן משמעותי אחד מבין לפחות שלושה שחקנים משמעותיים אליהם אנו מייצאים: ארה"ב, אירופה וכל יתר העולם. בעוד שרוב מדינות המערב מייצאות בעיקר לשכנותיהן הקרובות, ישראל נהנית מרשת סחר מבוזרת ולכן גם מאוד יציבה.

זאת ועוד, יצוא ההיי טק הישראלי נשען על מערך אינטגראלי ובלתי ניתן להפרדה עם חברות אמריקאיות. היינו מרבית חברות ההייטק הישראליות הן בבעלות אמריקאית או פועלות באמצעות חברות בנות אמריקאיות. לא ניתן להחרים חברות אלה בלי להפר את הסכמי הסחר עם ארה"ב.

נוסף על כך, חלק לא מבוטל מיצוא ההיי טק הישראלי הוא חסר תחליף סביר מבחינת איכות ומחיר. היינו, חלק נכבד מהמוצרים והשירותים ניתנים רק לתחליף יקר בהרבה או נופל משמעותית באיכותו. בפרט כאשר לוקחים בחשבון כי חלק לא מבוטל מהיצוא שלנו הוא למעשה מחקר ופיתוח או בעל רכיבי מחקר ופיתוח משמעותיים. 

ולבסוף, רכיבים משמעותיים נוספים בייצוא שלנו הם יצוא ביטחוני ויצוא גז ששניהם חסרי תחליף בסביבה העולמית הנוכחית והנראית לעין. שערו שנפשכם את שר ההגנה של פינלנד שלוקח על אחריותו לרכוש מערכת הגנה אווירית מתחרה, שלא הוכיחה עצמה בשדה הקרב מול מערכות התקיפה הרוסיות, בשעה שעומדת לרשותו האפשרות לרכוש מערכת ישראלית שעולה מחצית בלבד והיא היחידה שהוכיחה עצמה על אמת. במילים אחרות, שילכו לאיים על מישהו אחר.

גם האיום לסגור עלינו מדינית הוא לזמן קצר. כמעט כל הממשלות המערביות שהכירו בפיקציה של מדינה פלסטינית הן ממשלות בגסיסה. בפרט זעומה התמיכה הציבורית בנשיא צרפת מקרון ובראש ממשלת בריטניה סטראמר. מרבית הציבור במדינות אלה מתנגד להכרה במדינה הפלסטינית ומבין כי היא מהווה פרס לטרור הפלסטיני ולמעשה רק מעודדת אותו.

לא מן הנמנע כי ממשלות אלה יתחלפו בתוך שנה או שנתיים בוודאי לאור הביצועים הכושלים של הכלכלות שלהן ולאור ההכרה המעמיקה בהן כי ההגירה המוסלמית לאירופה היא איום על תרבות המערב. חילופים אלה יתרחשו בלי נדר עמוק בתוך כהונתו המגינה של טראמפ. מפלגות הימין במדינות אלה, עם עלייתן לשלטון, עשויות לבטל את ההכרה שלהן במדינה הפלסטינית ולבטח להסיר את הלחץ המדיני. 

ואילו האיום המשפטי מקשה בעיקר על ראש הממשלה, שרי הביטחון ומפקדי הצבא הבכירים שלנו, בעבר ובהווה, שיתקשו בשנים הקרובות לנסוע לאירופה. לפחות עד יעבור זעם.

המשק הישראלי ספג מכה קשה שעלתה לנו עד כה כ-200 מיליארד שקל ויכולנו לה. זהו סכום גדול בסדרי גודל מכל נזק שיכולים האירופאים לגרום לנו. יכולנו אפוא לעמוד במכה הכלכלית של המלחמה ונוכל לעמוד בקלות גם באיומים האירופאים. ישראל לא צריכה אפוא להוריד את הראש אלא להתחיל סוף סוף לחזק את הכלכלה הישראלית ובמקביל להשיב לגדודי האנטישמיים באירופה ולאויבינו הפלסטינים בשטח.      

עוד ב-

ישראל הבינה באיחור: חובה לסגור את שערי המשק לסין

לכתבה המלאה

*הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו.