נלחמנו בבנקים, ננצח גם את פייסבוק | פרופ' ירון זליכה
יש לחייב את פייסבוק למכור את אינסטגרם ולמכור את וואטסאפ כך שניתן יהיה לפתח תחרות בין הפלטפורמות השונות. בדיוק כפי שחייבנו את הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי כדי שהאחרונות יתחרו בבנקים על מתן אשראי
מארק צוקרברג (צילום unsplash ,פייסבוק/מארק צוקרברג, Pixabay)
במאמר הקודם תיארתי כיצד הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט מציבים אתגר מיוחד בפני הרגולציה התחרותית. אולם, בניגוד לרושם שנוצר בציבור, האיום התחרותי עצמו של רשת מסוגה של פייסבוק איננו דבר שאנו הכלכלנים נתקלים בו לראשונה. ואכן, האופי הדו צידי כמו גם מאפייני הרשת של פייסבוק זהים למאפיינים ולבעיות בהן נתקלנו פעמיים בעבר בישראל, בשוק הסלולאר ובשוק כרטיסי האשראי.
בשנת 1998, עת כיהנתי כראש האגף לאסטרטגיה ותכנון עסקי בחברת הסלולאר החדשה דאז פרטנר, נתקלנו לראשונה בשיטות המיוחדות של הרשתות הדו צידיות להגביל את השוק. מיד עם כניסתה של פרטנר לתחרות הודיעה חברת פלאפון כי היא מבקשת להעלות את מחיר הקישוריות, היינו מחיר השיחה של מנויים מרשתות אחרות למנויי רשת פלאפון.
היה ברור כי סלקום תנקוט באופן מידי במהלך דומה. ברם, מאחר וברשתות פלאפון וסלקום היו באותה עת כמיליון לקוחות בכל אחת ואילו ברשת פרטנר לקוחות בודדים, אזי היה ברור כי העלאת מחיר הקישוריות תייקר את מחירן של שיחות מרשת פרטנר החוצה אך תשפיע באופן חלקי בלבד על מחירן של שיחות מרשתות פלאפון וסלקום החוצה, ולא תשפיע כלל על מחירן של שיחות בתוך הרשתות של פלאפון וסלקום.
יוצא אפוא, כי עליית מחירה של שיחה ברשתות פלאפון וסלקום לא זו בלבד שאינה מייקרת את מחירן היחסי מול המתחרה החדשה, רשת פרטנר, אלא ההיפך. פלאפון וסלקום מעלות את מחירן ואילו דווקא פרטנר הופכת ליקרה יותר. הפוך ממה שהיה מתקבל במוצרים חד צידיים.
על רקע זה, פניתי לסמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת שנדהם מתוצאה המתקבלת. תוצאה הפוכה מזו שהייתה אמורה להתקבל על פי כללי השוק החופשי במוצרים חד צידיים. לאחר שהשתכנע בעיוות, הסכים לבקשתי כי נפנה יחד לממונה על ההגבלים העסקיים.
ברם, האחרון הבהיר לנו כי סלקום ופלאפון אינן מוגדרות כמונופול (דבר שאפשר היה להתווכח עליו) ולכן אין בסמכותו להתערב. מכאן המשכנו למשרד המשפטים, שכנענו כי המדובר בכשל שוק שמחייב חקיקה מיוחדת והצלחנו. בתום מאמצים מרובים בכנסת, הצלחנו כעבור שנתיים לחוקק חוק חדש המקנה סמכות לשר התקשורת לקבוע את מחיר הקישוריות על בסיס של עלות בתוספת רווח סביר. בעקבות החוק החדש הופחת מחיר הקישוריות לראשונה בשנת 2000, פעם נוספת בשנת 2004 (בהתערבותי כחשב כללי) ופעם נוספת על ידי השר כחלון בשנת 2011.
בשנת 2005 מוניתי לעמוד בראש וועדה בין משרדית להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי. אף שם נקטו חברות כרטיסי האשראי בהגבל עיסקי מהסוג הדו צידי. אך אם חברות הסלולאר ביקשו לייקר את מחיר הכניסה לרשת אזי חברות האשראי כלל לא אפשרו כניסה לרשת. חנות שלה היה מסוף של ישראכרט לא יכלה לעשות עסקה עם לקוח בעל כרטיס של ויזה ולהיפך. חסימה מוחלטת של הרשתות כך שלא תתאפשר תחרות ישירה בניהן. אגב, הגבל עסקי רך יותר מחסימה ומייקור מחיר הוא קישוריות באיכות נמוכה יותר.
מכל מקום, ביוזמתי נחקק חוק חדש שחייב את רשתות כרטיסי האשראי לבצע סליקה צולבת, זו את זו, במחיר שיהיה נתון לפיקוח של הממונה על ההגבלים העסקיים כך שיעמוד על עלות בתוספת רווח סביר. בנוסף, מאוחר יותר, הוחלט גם להפריד בין הפלטפורמות של הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי.
יצוין, כי שני החוקים – חוק הסלולאר וחוק ישראכארט – היוו תקדימים עולמיים במאמצי האכיפה כנגד מונופולים דו צידיים. ישראל הפכה לדוגמא ומופת בתחום זה.
אמצעים רגולטוריים אלה חייבים להינקט גם ביחס לפייסבוק. נדרש לחוקק חוק עולמי שיחייב סליקה וקישוריות בין פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם לבין פלטפורמות מתחרות וזאת במחיר מפוקח שישקף עלות בתוספת רווח סביר בלבד. עוד נדרש להפריד את הפלטפורמות. היינו, לחייב את פייסבוק למכור את אינסטגרם ולמכור את וואטסאפ כך שניתן יהיה לפתח תחרות בין הפלטפורמות השונות. בדיוק כפי שחייבנו את הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי כדי שהאחרונות יתחרו בבנקים על מתן אשראי.
ברם, בעוד שפלאפון וישראכרט היו מעצמות מקומיות הרי פייסבוק היא מעצמה עולמית. על כן, בניגוד לאירועים הקודמים לא נוכל בישראל להוביל את מאמצי החקיקה. אך נוכל גם נוכל לנסות ולשכנע את הרגולטורים בעולם ובארה"ב בפרט כי זה הכיוון הנכון. ניסיוננו התקדימי המוצלח והמוניטין הישראלי של הבנה טכנולוגית יכולים לשמש בעזרנו. ככל שהעולם ישתהה ויסרב ללמוד מניסיון העבר כך יהיה קשה יותר וכך יהיה המחיר לצרכנים ולדמוקרטיה גבוה יותר.
הכותב הוא ראש החוג בחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
