הממשלה ורשות החשמל החליטו להעלות את מחירי החשמל בכעשרה אחוזים. העלאת המחירים תתגלגל כמובן לעלייה של מחירי המים בכחמישה אחוזים ולעלייה בעלויות הייצור של המגזר העסקי. במילים אחרות, זו עלייה שתגלגל להאצה נוספת באינפלציה.

רבים מדי בציבור מקבלים בהבנה את עליית מחירי החשמל והמים, כמו גם את עליית מחירי הדלק, התחבורה הציבורית, הארנונה, מוצרי החלב בפיקוח, הלחם שבפיקוח ועוד מוצרים ושירותים שבאחריות הממשלה או בפיקוחה. חלקים נרחבים בציבור אימצו את טענתה של הממשלה כי עלויות המחירים הם תולדה של ההתפתחויות בעולם – ובפרט השלכות משבר הקורונה ומלחמת רוסיה ואוקראינה – ולכן אין ברירה אלא לספוג את עליות המחירים וקצרה ידה של הממשלה להושיע.
 

עוד ב-

לפיד מאיים: מה יקרה לרשתות השיווק אם יעלו מחירים?

לכתבה המלאה

טענת הממשלה לפיה אין ביכולתה לעשות דבר, היא בורות מקצועית במקרה טוב ונוכלות פשוטה במקרה הרע. צר לי על כי הציבור מאמץ כל כך מהר את טיעוני השווא של הממשלה.

בידי הממשלה שורה ארוכה של כלים שביכולתה להפעיל כדי לנטרל את האינפלציה או לכל הפחות לקזז את השלכותיה. אינפלציה אינה מכת גורל שאין לה תרופה. מיד אפרט כמה צעדים בסיסיים שהיה על הממשלה לנקוט כדי להקדים תרופה למכה. אולם, תחילה אדגיש, כי המחיר הכלכלי של אינפלציה להתפתחות המשק הוא כבד ואילו המחיר החברתי של אינפלציה הוא לא פחות מקטסטרופה. ממשלה שלא נערכה להילחם באינפלציה היא ממשלה שהפקירה את אזרחיה ובפרט מעמד הביניים והשכבות החלשות.

ראשית, היה על הממשלה להפחית מיסים כדי לנטרל את עליות המחירים. חשוב לציין, כי האינפלציה בה אנו עוסקים בימים אלה מקורה בצד ההיצע (כלומר בצד עלויות הייצור) ולא בצד הביקוש (כלומר עודף צריכה). לכן, הפחתת מיסים המתמקדת בצד המחירים היא חיונית. באופן קונקרטי היה על הממשלה להוריד מע"מ לפחות לרמה של 15% כדי לסייע למגזר העסקי לספוג את התייקרות העלויות ולא לגלגל אותן לציבור.
 

עוד ב-

מחירי החשמל מזנקים ב-10%, זו הדרך שלכם לחסוך בענק

לכתבה המלאה

יודגש, כי הממשלה העלתה את נטל המיסים בשנה האחרונה בכעשרים וחמישה מיליארד שקלים, בניגוד למה שהיה נדרש. הממשלה סגרה את הגירעון שלה והגדילה את הגירעון של האזרחים בשעתם הקשה ביותר כאשר נטל החוב הפרטי הגיע לשיאה, האינפלציה שוחקת את השכר ואילו הריבית העולה תייקר את המשכנתאות ואת עלות מימון החוב הפרטי. גלגול הגירעון על כתפיו של הציבור הוא טמטום כלכלי ופשע חברתי.

כדי לשמור על אמינות תקציבית היה על הממשלה לממן את הפחתת המע"מ בביטול הטבות המס לחברות הגדולות. הטבות חסרות כל יעילות שרק מקצינות את חוסר השוויון בין עסקים גדולים לעסקים קטנים בישראל. אגב אורחא אציין כי במערב נפטרו כבר מזמן מהטבות המס המופרכות הללו לחברות הגדולות ובשנה האחרונה מתעקשים במערב להשוות את שיעורי המיסים בין חברות קטנות לגדולות.

שנית, היה על הממשלה לבלום בכל דרך ייקור של מוצרים בפיקוח ממשלתי. כל מונופול המבקש לייקר את מוצריו בפיקוח היה חייב לעבור תחילה ביקורת עומק של מרווח הייצור שלו בדיוק כפי שמשה כחלון העביר את חברות הסלולר לפני עשור. ביקורת כזו הייתה מוציאה למונופולים את החשק לבקש ייקור תעריפים בפיקוח.

שלישית, היה על הממשלה להבין כי חשמל, מים ודלק הם לא רק מוצרים חיוניים לכל האזרחים אלא חומרי גלם שמזינים את כלל עלויות הייצור במשק. על כן, היה על הממשלה לבטל זמנית ועד חלוף המשבר את המע"מ על חשמל, מים ודלק. כך לקזז את רוב רובו של עליית המחיר.

רביעית, היה על הממשלה להכריז על כל היבואנים הבלעדיים כמונופולים ולהתחיל לטפל בהם בכלים של הגבלים עסקיים. עוד היה על הממשלה לבטל את כל המכסים וכל מכסות היבוא כדי לסגור את פערי המחירים בין ישראל לבין המערב.

חמישית, היה על הממשלה לפטר את ראשת רשות התחרות הכושלת שאינה מצליחה לייצר הרתעה אל מול המונופולים האוכלים פה כל חלקה טובה.
 

עוד ב-

מחירי הלחם ירדו? אלו החדשות מאוקראינה

לכתבה המלאה

אסתפק בצעדים בסיסיים אלה. כמובן שיש כלים נוספים בארגז הכלים של הממשלה כדי להילחם באינפלציה אולם האמת היא פשוטה. הממשלה לא רוצה להילחם באינפלציה כיוון שמלחמה כזו תעמת את הפוליטיקאים עם בעלי ההון, הבנקים ועם מנהלי החברות הגדולות. הם מעדיפים לרמוס את הציבור ולא לשלם את מחיר העימות עם גורמי הכוח.

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו