לתוך האקלים הסוער גם ככה סביב הנעשה בפרקליטות המדינה, הגיע הקרב שמזין לא מעט כלי תקשורת ואת צייצני הטוויטר כמובן: משה סעדה נגד שי ניצן. סעדה הוא לא ״פייק בכיר לשעבר בפרקליטות״ או עובר אורח לא רלוונטי. צריך להבין שהאיש הזה הוא בשר מבשרה של אליטת המערכת. הוא גדל במח״ש והוביל את התיקים הרגישים והמשמעותיים ביותר כמו בפרשת רות דוד ורונאל פישר, השוטרים הנוקמים, מנשה ארביב הרב פינטו ומה לא.

תחילת הקרב בינו לבין ניצן ניצת אי שם ב-2017, אז הונחו על שולחנו של פרקליט המדינה עשרות מכתבי המלצה למנות את סעדה החרוץ לראש מח״ש. גם המנהל הפורש, אורי כרמל, המליץ בחום וחשב שסעדה הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד.

ניצן חשב אחרת. הוא החליט למנות את קרן בר מנחם כשברקע טענות על כך שהמינוי נעשה בשל דרישותיו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, אשר התעמת עם סעדה על רקע פרשת אום אל-חיראן ופרשת רוני ריטמן. ניצן כמובן מכחיש נמרצות טענות אלה.

5 שנים אחרי ההחלטה הזאת נאלץ פרקליט המדינה לשעבר להתמודד תחת כל עץ רענן עם הטענות המטרידות של סעדה, והחלטתו לגלות מה קורה במועדון הסגור והשמור, פרקליטות המדינה.

מה לא היה שם? פרשת רות דוד ופישר כמובן, אפי נווה, תפירת תיקים לשוטרים כדי לשפר סטטיסטיקות, פרשת אום אל חיראן ואיך לא-תיקי נתניהו. ואולי דווקא הקשירה של סיפורי כתבי האישום של רה״מ לשעבר הם מהות הבעיה.

במקום להתמקד בדברים הסופר חמורים שאמר סעדה, הדיון חוזר כרגיל ל'כן ביבי-לא ביבי'. מחנה הימין מול מחנה השמאל, מכונות הרעל והרצון של סעדה להיכנס לזירה הפוליטית. העובדה שסעדה נצבע מיד כ״פרו נתניהו״ גורמת לכל שאר הדברים החשובים שאמר להיכנס לסחרור פוליטי, ממנו הכי קל לניצן ודוברי הפרקליטות להימלט.

ניצן יכול לנסות לפרט מהיום עד מחר את התשובות לסיפורי סעדה אבל בסופו של דבר הצבע הפוליטי מאפשר לו ולבכירי מערכת אכיפת החוק לחמוק מהדרישה הכל כך לגיטימית - גורם בדיקה חיצוני וחזק שיפקח גם על המסדרונות האפלים של פרקליטות המדינה.
 
זה בדיוק המקום להזכיר באותיות קידוש לבנה: בפרקליטות המדינה יש גם המון טוב. עובדים מצוינים שקמים כל בוקר בתחושת שליחות ולא מעט הישגים ששומרים על הסדר במדינה. רשויות אכיפת החוק הם מאבני היסוד של המדינה ואם רוצים כאן סדר ודמוקרטיה זה ערך עליון לשמור עליהם ועל עצמאותם.

ולמרות זאת, נרצה או לא אבל כרגע חצי מהעם מרגיש ש״גנבו לו את המדינה״ בעזרתם האדיבה של שומרי החוק. אין אמון, הקונספירציות מעולם לא היו רלוונטיות כל כך. ובדיוק בגלל זה - ביקורת היא הכרחית.

עוד ב-

סערת הראיון של משה סעדה: הכל פרומו לריצה לפוליטיקה?

לכתבה המלאה

לא קרה כלום, אף אחד לא חף מטעויות - גם אם מדובר באנשים החזקים בישראל.