נוסח ברכת אשר יצר:

חיוב הברכה וזמנה: יש לברך לאחר כל פעם שאדם עושה את צרכיו, בין אם "קטנים" (שתן) ובין אם "גדולים" (צואה). הדרך האידיאלית (לכתחילה) היא לברך מיד לאחר היציאה מבית הכסא ולאחר נטילת ידיים, ללא עיכוב מיותר.
 

האם חובה ליטול ידיים לפני הברכה?

• כן, חובה ליטול ידיים כהלכה (כמו נטילת ידיים של בוקר או לסעודה) לפני אמירת הברכה. אין לברך בידיים שאינן נקיות או ללא נטילה.

היכן יש לומר את הברכה?

• את הברכה יש לומר מחוץ לחדר השירותים. אין לברך בתוך מקום שאינו נקי ושהוגדר כשירותים.

מה עושים אם לא בירכתי מיד? (בדיעבד)

• מי ששכח לברך מיד, יכול עדיין לברך כל עוד הוא מרגיש את ההקלה מהיציאה הקודמת וכל עוד לא התעורר אצלו צורך חדש להתפנות (מאותו סוג של צורך – קטנים או גדולים).

• שיעור הזמן המקובל לכך בפוסקים הוא לרוב עד כ-72 דקות (שיעור עיכול ארוחה קלה) מאז שעשה את צרכיו. לאחר זמן זה, או אם כבר חש צורך חדש, יש להימנע מלברך על היציאה הקודמת מחשש לברכה לבטלה.

מה הדין במקרה של ספק?

• במקרה של ספק אם צריך לברך (למשל, אם אינו בטוח אם עבר הזמן המותר, או אם אינו בטוח אם בירך כבר), הכלל הוא "ספק ברכות להקל" – כלומר, מספק לא מברכים. במצבי ספק תדירים או מורכבים, מומלץ להתייעץ עם רב.

האם יש חשיבות לכוונה בברכה?

• בהחלט. כמו בכל ברכה, ישנה חשיבות לכוונה בעת אמירת "אשר יצר". יש להתרכז במשמעות המילים, להודות לה' על בריאות הגוף ועל המערכות המורכבות הפועלות בו בחכמה.

כיצד יש לומר את הברכה? בקול או בלחש?

• ראוי לומר את הברכה בקול רם מספיק כדי שאוזניו ישמעו מה שהוא אומר. אם הדבר אינו אפשרי, ניתן לאומרה גם בלחש.

מה הדין לגבי אדם חולה?

• אדם חולה שמתקשה בשליטה על סוגריו או בתהליך עשיית הצרכים, יש לו דינים מיוחדים, וראוי שישאל פוסק הלכה כיצד לנהוג.

מה אם טעיתי בנוסח הברכה?

• אם טעה בנוסח הברכה אך תיקן את עצמו תוך כדי דיבור, אינו צריך לחזור ולברך.

האם צריך לענות "אמן" כששומעים את הברכה?

• כן, השומע אדם אחר מברך "אשר יצר", צריך לענות אחריו "אמן

לסיכום, ברכת "אשר יצר" היא הזדמנות יומיומית לעצור לרגע ולהתבונן בפלא הגוף האנושי ובחסדי הבורא. הקפדה על הלכותיה, יחד עם הכוונה הראויה, מעצימה את משמעותה והופכת אותה לחלק משמעותי בעבודת ה' הפרטית של כל אחד ואחת. יהי רצון שנזכה תמיד להודות על בריאותנו ועל כל הטוב אשר גמלנו.