בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של חברת "הנוקר ביטחון" ומנהלה בני ברקוביץ' על החלטת ועדת הרישוי לשלול את רישיון החברה לשנת 2025. השופט אביגדור דורות אישר בפסק דינו כי קיימות ראיות מספקות המצביעות לכאורה על קשר בין החברה לארגון הפשיעה אבו לטיף ועל שימוש ברישיון החברה ככסות לגביית דמי חסות.

המסמכים שהוגשו לבית המשפט חושפים שיטת פעולה מתוחכמת וחמורה. על פי הוועדה, "הארץ מחולקת על ידי הגורמים העבריינים לאזורי שליטה עליהם שולטים 'ראיסים' והם האחראים על גביית דמי החסות מקבלנים באתרי בניה ותשתית, בתמורה לאי גרימת נזקים באתר". קבלנים שמסרבים להתקשר עם חברות השמירה המוצעות להם, סובלים מנזקים לציוד המכני הכבד, הרס של חומרי בנייה וממניעת גישה לאתר, וכך נאלץ הקבלן להתקשר עם חברת השמירה המוצעת על ידי אותם ראיסים.

התשלום לאותן חברות שמירה לרוב לא הוביל לשמירה בפועל. במקרים הטובים סייר ללא רישיון עבר באתר פעם בלילה, ובמקרים רבים לא היה שומר כלל. חברות השמירה העבירו את התשלומים לגורמים העבריינים באמצעות משכורות פיקטיביות ותשלומים במזומן לא מדווחים.

למרות שחברת "הנוקר ביטחון" רשומה על שם ברקוביץ', הוועדה קבעה כי בפועל החברה נוהלה על ידי מרואן שחאדה ובנו ראמי, "המוכרים במערכת המודיעין המשטרתי ונקשרים לארגון הפשיעה 'אבו לטיף' ולעבירות פשע חמורות".

בשימוע שנערך לברקוביץ' התברר שהוא לא היה בקיא בהתנהלות השוטפת של החברה שלו. עוד נחשף כי מרואן שחאדה מרוויח שכר גבוה יותר מברקוביץ' עצמו, למרות שברקוביץ' הוא לכאורה המנכ"ל ובעל המניות.

רישומים שהגיעו לוועדה הראו כי בשנת 2014 הוגשה בקשה למשרד הכלכלה להעביר את כל מניות החברה מברקוביץ' לראמי שחאדה, מהלך שנעשה ללא ידיעתו של ברקוביץ' לטענתו. למרות זאת, החברה המשיכה להעסיק את ראמי לאורך כל התקופה.

מעבר לחשדות הקשים, החברה נתפסה בשורה של הפרות חוק. בבדיקת רשימת העובדים שהגישה החברה, התברר שרק שלושה מתוך 15 עובדים החזיקו ברישיון שמירה תקף. החברה גם עבדה עם קבלני משנה שחלקם לא החזיקו ברישיון תאגיד שמירה בתוקף.

בדיון בבית המשפט, נמסר כי בדצמבר 2024 נשלח מכתב פיטורין לראמי שחאדה, וכי מרואן שחאדה עזב את עבודתו בחברה. ברקוביץ' הציע להעביר רשימת עובדים מורשים, להפסיק שירותי סיור ולהפקיד ערבות כספית.

אולם השופט דורות קבע כי "הניסיונות לשנות את פני הדברים, לאחר ההליך בפני הוועדה, אינם יכולים להוות בסיס להתערבות בהחלטת הוועדה", והדגיש כי "מעורבותם של בני משפחת שחאדה החלה בשנת 2013 ונמשכה שנים רבות".

נציגי הפרקליטות הדגישו בטיעוניהם כי "התופעה של סחיטת דמי חסות היא תופעה עבריינית רחבת היקף, שהפכה למכת מדינה", וכי גורמים עבריינים משתמשים בחברות חוקיות לגביית דמי סחיטה.

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור ונתן לחברה ארכה עד ה-8 במאי לצורך התארגנות. בית המשפט חייב את החברה וברקוביץ' לשלם למדינה 8,000 שקלים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

עוד ב-

המאבק בפרוטקשן: זה החוק שיגיע לכנסת

לכתבה המלאה

סחיטת דמי חסות פוגעת בעסקים רבים ברחבי הארץ. רק לאחרונה פרסמנו כיצד נסחט הקבלן מהדרום במאות אלפי שקלים תחת איומים קשים. כמו כן דיווחנו על כך שקבלנים שונים נסחטו בכספים רבים על ידי אסיר מתוך בית הכלא. דיווחנו גם על אזור התעשייה הגדול שפעל תחת אימה של סחיטה ודמי חסות מצד אב ובנו. יחד עם זאת, דיווחנו על שינוי כיוון מבורך במסגרתו הוכפל עונשם של האחים שהטילו טרור של דמי חסות.