בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל שתי שומות ארנונה שהוצאה עיריית תל אביב-יפו כנגד כונס נכסים ומתחם ככר השעון, בסכום של מיליוני שקלים. השופט סגן הנשיא שי יניב קבע כי העירייה פעלה שלא כדין כשדרשה תשלום חובות רטרואקטיביים.

במרכז המחלוקת עמדו נכסים השייכים להקדש איסקנדר עוואד, שעבורם מונה עורך הדין ארז חבר ככונס נכסים בשנת 2014. בדצמבר 2020 שלחה העירייה דרישת תשלום עבור חובות ארנונה בסכום של 5,751,955 שקלים, כאשר תשעה מתוך 14 החשבונות התייחסו לחובות נושנים מהשנים 1994-2004. השומה השנייה שנשלחה באוקטובר 2021 התייחסה ל-13 נכסים נוספים שהעירייה טענה כי הם בחזקת כונס הנכסים מאז 2016.

כונס הנכסים התבסס על הסכמי פשרה שנחתמו עם העירייה בשנים 2016 ו-2021. בהסכם 2016 נכתב במפורש: "לא ידוע לעירייה, לעוררת או לכונס הנכסים על קיומם של חובות נוספים בגין נכסים נוספים במתחם נכון למועד החתימה על הסכם זה".

השופט יניב מצא כי העירייה הודתה שנמנעה שנים רבות מלנקוט הליכי גבייה. בכתב התשובה ציינה העירייה: "לעירייה כרשות מנהלית וכזרוע של המדינה יש שיקול דעת נרחב כיצד לפעול לגביית החוב ובמיוחד במקרה בו עסקינן במקרה רגיש בו מדובר בהקדש דתי נוצרי שמקורו בלבנון".

בית המשפט קבע כי המדובר ברשלנות מובהקת של גורמי העירייה וכי החוב נשתכח מהם. השופט הדגיש: "אין הרשות יכולה לגבות כל חוב בכל מועד אף אם לא עשתה פעולות גבייה סבירות במהלך השנים".

העירייה לא הציגה ולו דרישת תשלום אחת או שומת ארנונה אחת שנשלחה מאז 2006. ביחס לחיובים הרטרואקטיביים, השופט קבע כי ידו "תהא קפוצה" באישור חיובים כאלה, וכי אינטרס ההסתמכות של כונס הנכסים הוא "כבד משקל". בסוף ההליך ביקש בית המשפט מהעירייה להציג נתונים בסיסיים על הנכסים, אך העירייה הודיעה כי אין ברשותה תשריטים של 13 הנכסים.

השופט יניב קבע בסיכום כי שתי שומות הארנונה בטלות, למעט חיובי שנת 2020 בלבד. עיריית תל אביב נדרשה לשלם 30,000 שקלים עבור הוצאות העותרים בשתי העתירות.

עוד ב-

האם בינה מלאכותית יכולה להוזיל לנו את הארנונה?

לכתבה המלאה

רק לאחרונה דיווחנו כי שר הפנים בישר בשורה חשובה בעניין הארנונה. כמו כן, דיווחנו על פסיקה מעניינת בנוגע לחיוב ארנונה בשטחים ציבוריים. גם דיווחנו על קמפיין חדש נועד לעצור את "קומבינת הארנונה".