משפט

האם חלוקה שוויונית באגודה שיתופית היא תמיד הוגנת?

קיבוצים ומושבים נתקלים לא פעם אחת עם השאלה כיצד לחלק את הרווחים בין כל החברים, כאשר עקרון השוויון עומד במרכזם; האם שוויון פורמלי באמת משקף צדק מהותי?

עו"ד איילת רייך-מיכאלי | 31/7/2025 20:20

אגודות שיתופיות, ובעיקר קיבוצים ומושבים, ניצבות לא אחת בפני שאלות מורכבות בדבר חלוקת רווחים בין חבריהן. לכאורה, עקרון השוויון עומד בבסיס הרעיון השיתופי – אך האם שוויון פורמלי באמת משקף צדק מהותי? התשובה, כך נראה, מורכבת יותר.

חלוקה שוויונית משמעותה חלוקת רווחים באופן אחיד לכל החברים – סכום שווה לכל אחד, בלי קשר לוותק, לתרומה או לרמת המעורבות באגודה. חלוקה שוויונית על פניה הוגנת, אולם עלולה ליצור תחושת קיפוח בקרב מי שתרמו יותר לאורך זמן – השקיעו מכספם, עבדו שנים רבות באגודה, או נשאו בנטל כלכלי כבד בתקופות משבר.

בעניין חלוקת רווחים באגודה שיתופית, עקרונות הקואופרציה לא קבעו כי בכל מקרה כל החברים זכאים לחלוק בצורה שווה ברווחי האגודה. המקום בו ראו עקרונות הקואופרציה ודיני האגודות השיתופיות את ערך השוויון כערך שחשיבותו עליונה הוא בהצבעה באסיפה הכללית של האגודה, אשר היא הריבון העליון, ואשר ההצבעה בה מושתת על העיקרון "לכל אחד קול אחד".

בתמונה: עו"ד איילת רייך-מיכאלי. קרדיט: ניקי וסטפהל

לכן חלוקת רווחים או נכסים באגודה חייבת להתבצע לפי עקרונות של סבירות, שקיפות, ושוויון מהותי – ולאו דווקא שוויון מתמטי. השוויון הינו בראש ובראשונה בזכות ההצבעה. לגבי נושאים אחרים שאינם קשורים בהצבעה אין כל הוראה בחוק המחייבת שוויוניות. יחד עם זאת חייבת האגודה לנהוג בהגינות וללא משוא פנים כלפי כל חבריה.

ניתן לסכם כי בעוד האגודה חייבת לנהוג בצורה שוויונית כלפי חבריה הרי יכול התקנון והחלטות האסיפה הכללית להתייחס באופן שונה לקבוצות שונות של חברים. הינה כי כן, אגודה יכולה להתחשב בנסיבות ייחודיות של חברים: מועד ההצטרפות, גובה ההשקעה, תרומה ניהולית או מקצועית, ואף תקופות של ויתור על תמורה או סיוע לאגודה בשעת משבר.

כדי להימנע ממחלוקות עתידיות והליכים משפטיים ממושכים, על האגודות לכלול בתקנון מנגנון מפורש וברור לחלוקת רווחים. שקיפות, עקביות והתייעצות משפטית מוקדמת הן מפתחות לניהול נכון.

לסיכום, חלוקה שוויונית באגודה שיתופית נשמעת צודקת – אך בפועל יכול וחלוקה המבוססת על שוויון מהותי, המתחשב בתרומתם הייחודית של חלק מהחברים עשויה לשרת טוב יותר את עקרון ההגינות ואת יציבות האגודה לאורך זמן, חרף מורכבותה.