בעידן בו רשויות מקומיות מחפשות מקורות הכנסה נוספים, נוצרה תעשייה שלמה של קנסות עירוניים שפוגעת באזרחים תמימים. המקרה הבולט ביותר: קנסות של עד 730 שקל על קרטונים שנמצאו ברחוב עם פרטי התושב, גם כאשר הושלכו כדין.

על פי הפרסום בישראל היום, המנגנון פשוט ומסוכן פקח מוצא קרטון ביום שאינו יום האיסוף, מזהה את הבעלים לפי מדבקת כתובת או חשבון, ומנפיק דוח. אך המציאות מורכבת: רכבי פינוי שלא מופיעים, שכנים שמעבירים קרטונים, נפילות מרכבי איסוף או פשוט טעויות בזיהוי ימי האיסוף. התוצאה? אזרחים ששילמו ארנונה, פעלו לפי החוק, ומקבלים קנס כבד על "עבירה" שלא ביצעו.

צביה בלום כתבת ישראל היום שהביאה את הסיפור סיפרה על הפרקטיקה הזו חושפת בעיה מערכתית עמוקה יותר: העדר איזון בין סמכויות אכיפה לבין זכויות האזרח. כאשר עיריית גבעת שמואל דוחה ערעור "מחוסר הוכחות" - למעשה היא מעבירה את נטל ההוכחה לאזרח, שנדרש להוכיח את חפותו במקום שהעירייה תוכיח את אשמתו.

כזכור רק לאחרונה התעוררה סערה רבה במשטרת ישראל בעקבות הודעות פנימיות שהופצו ע"י מפקד מרחב אילת, נצ"מ אליהו שמול, אשר דרש מהשוטרים לרשום מאה דוחות היסח דעת ביום. הנחיה חריגה זו, שחושפת את הפער בין המדיניות המוצהרת לבין המציאות בשטח, גרמה לרעידת אדמה ארגונית שהגיעה עד לשולחנו של מפכ"ל המשטרה.

עוד ב-

קנסות כבדים ויותר דו''חות: הנהגים בישראל משלמים ביוקר

לכתבה המלאה

בתכתובות שנחשפו ב-ynet מתגלה כי השוטרים קיבלו הנחיות ברורות להקמת צוות אכיפה ייעודי, כאשר בסיום ההודעה נוספה הדרישה הבעייתית: "היעד היומי הוא 100 דוחות היסח דעת ביום!! מפקדים, היערכותכם בסידורי העבודה!". בהמשך הודעה נוספת הבהירה עוד יותר את הציפיות: "המטרה של הכוח הזה היא הגעה ליעד של 100 קנסות בשל היסח הדעת. אפשרי ביותר...בגדול, מגיעים ליעד היומי והולכים".