בפסק דין שעשוי לשנות את פניי הזכויות הסוציאליות בישראל, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הביטוח הלאומי מפלה באופן מערכתי נגד משפחות חד-מיניות בתחום קצבאות הילדים.

על פי הפרסום במאקו , השופטת אריאלה גילצר כץ קיבלה את התביעה הייצוגית של מספר זוגות נשים שהביאו לעולם ילדים, כאשר כל אחת מהן ילדה ילד אחד, אך המוסד סירב להכיר בהן כמשפחה אחת לצורך חישוב הקצבאות. במקום לקבל קצבה מוגדלת עבור הילד השני כפי שמקובל במשפחות הטרוסקסואליות, הן קיבלו קצבת "ילד ראשון" עבור שני הילדים - פער שמסתכם במעל 500 שקלים בשנה. בית הדין חשף כי הביטוח הלאומי אמנם יכול לזהות במערכותיו משפחות חד-מיניות, ואף עושה זאת למטרות מסוימות כמו הענקת מענק לידה מופחת, אך בוחר שלא ליישם את אותה יכולת לטובת הזכויות הסוציאליות.

על פי מאקו הפסיקה מעמידה את הביטוח הלאומי בפני מהפכה מנהלית נרחבת ומחייבת אותו לא רק לשנות את מדיניותו אלא גם לאתר באופן יזום את כל המשפחות החד-מיניות הזכאיות ולהודיע להן על זכויותיהן. בצל ההחלטה ביטוח לאומי מזהיר כי הכרה במעמד זוגי עלולה לגרום לאובדן זכויות אחרות כמו מענק לימודים שנתי או הבטחת הכנסה, הפסיקה צפויה להשפיע על אלפי משפחות בישראל ומהווה אבן דרך משמעותית במאבק לשוויון זכויות.

כזכור רק לאחרונה מהלך משמעותי זוכה להכרה רשמית במוסדות המדינה לאחר שנים של מאבק משפטי: המוסד לביטוח לאומי הודיע לאחרונה על ביטול מוחלט של גביית האגרה הכספית מאנשים עם מוגבלויות רפואית הפונים לחידוש פטור ממס הכנסה.

עוד ב-

ביטוח לאומי ורשות המסים חושפות: כך הקבליסט העלים מיליונים

לכתבה המלאה

על פי הפרסום של 'שווים', השינוי המהפכני מגיע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש עורך הדין איתן פלג, אשר חשף כי המוסד לבטח''ל גבה במשך עשרות שנים סכומים של 679 שקלים בכל פנייה לחידוש, תוך הפרת החוק הקיים. ההכרה בתביעה כייצוגית בסוף 2024 הובילה לתיקון מיידי של הטופס הרלוונטי, וכעת אנשים עם נכויות רפואיות לא יידרשו עוד לשאת בנטל הכספי הכפול של המצב הרפואי שלהם לצד עלויות בירוקרטיות.