לאחר ניהול מאבק משפטי עיקש, הוכרה העובדת באובדן כושר עבודה מוחלט, ותזכה מעתה ואילך לקצבאות בסך כ־21 אלף שקלים בחודש, לשארית חייה. ד' תושבת דימונה כבת 50, עבדה במשך שלושה עשורים בקמ"ג. לטענת עורכת הדין מיכאלה דימרץ המייצגת אותה, היא סבלה לאורך שנות עבודתה מהתעמרות מתמשכת מצד הממונים עליה לכאורה.

בשל סביבת העבודה הרעילה לדבריה, מצבה הרפואי והנפשי התדרדר עד מאוד, והיא החלה סובלת משורה ארוכה של בעיות רפואיות ונפשיות מורכבות לטענתה. במהלך השנים האחרונות החלה ד' סובלת מהתקפי חרדה, דיכאון, פוסט טראומה שהתאפיינה בפלאשבקים, סיוטים ודריכות מתמדת. בנוסף פיתחה ד' פיברומיאלגיה (מחלה המתבטאת בכאבים כרוניים בכל הגוף), מיגרנות עמידות לתרופות, שחיקת סחוס ובעיות אורטופדיות נוספות.

רופא תעסוקתי שבדק אותה, קבע כי היא סובלת מאובדן כושר עבודה מוחלט לצמיתות. עקב קביעתו התפטרה ד' מעבודתה, לאחר כשלושים שנות עבודה רצופות. עם סיום העסקתה, פנתה ד', באמצעות עו"ד דימרץ, למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בתביעה להכיר בזכאותה לקצבה על סמך תקנות הנכות הכללית. אך למרבה ההפתעה, התביעה נדחתה בנימוק שד' לא עומדת בסף הנכות הרפואית שנדרש.

לדברי עו"ד דימרץ, כללי הביטוח הלאומי קובעים, שעל מנת לעבור את סף הזכאות לנכות כללית, נדרשים אחד משני התנאים הללו: נכות רפואית משוקללת של לפחות 60 אחוזים מכלל הליקויים הבריאותיים שבהם לוקה המבוטח, או לחלופין נכות רפואית משוקללת בשיעור של לפחות 40 אחוזים – כאשר לפחות אחד מסעיפי הליקוי הבודדים עומד על שיעור של לפחות 25 אחוזים.

לדברי עו"ד דימרץ, "מדובר באישה שסובלת משורה ארוכה ביותר של בעיות רפואיות מורכבות המשליכות זו על זו, אשר החריפו מאד בשל בעיות נפשיות קשות אותן פיתחה בעקבות שנים של התעמרות בעבודה. חרף כך, במל"ל בחרו בתחילה להתעלם מהתמונה הכוללת".

לנוכח הדחיה, הגישה עו"ד דימרץ ערר על החלטת הוועדה הרפואית, אליו צירפה מספר חוות דעת רפואיות מנומקות ותיעוד רפואי מפורט. ועדה רפואית חדשה מטעם המל"ל, שדנה בערר, השתכנעה כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה הרפואית הראשונה, וכי ד' זכאית לגמלה חודשית קבועה. הוועדה קבעה כי ד' סובלת מנכות בשיעור 10% בשל הפרעות מצב רוח וחרדה, 10% נוספים בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, 10% בגין כאב כרוני בברכיים על רקע שחיקה ניוונית, 5% בשל עיוות גרמי בבוהן רגלה השמאלית, 20% בגין פיברומיאלגיה המאופיינת בכאב מפושט ועייפות מתמשכת, 10% בשל הפרעות במפרק הלסת, 15% בשל שלפוחית רגיזה, 10% בשל דום נשימה בשינה, 10% נוספים בשל בקע בדופן הבטן ו־40% בגין כאבי ראש ומיגרנות עמידות לטיפול. בנוסף לכך נקבעו לה 40% נכות בגין מצב רפואי לאחר כריתת רחם, אך סעיף זה לא נכלל בחישוב המשוקלל לצורך קצבת הנכות.

בסיכום הוועדה נקבעה לד' נכות רפואית משוקללת בשיעור של 87.65%, מתוכה נכות רפואית מזכה בשיעור 79% ודרגת אי־כושר השתכרות בשיעור של 65%. בכפוף לכך קבעה הוועדה כי ד' זכאית לקצבה חודשית בסך 4,328 שקלים, החל ממועד הגשת התביעה, יוני 2025, ולשארית חייה. במקביל הגישה עו"ד דימרץ תביעה לקרן הפנסיה 'מנורה מבטחים', על מנת שתכיר בזכאותה של ד' לגמלה פנסיונית מוקדמת. התביעה נדחתה תחילה, אך גם במקרה זה, לנוכח הדחייה, הוגש ערעור, ולאחריו הכירה קרן הפנסיה בזכאותה של ד', וקבעה לה דרגת אי־כושר עבודה בשיעור 100% לצמיתות.

עו''ד מיכאלה דימרץ - צלם יוני בוסקילה

עוד ב-

טראמפ הודיע על סיום המלחמה: איראן ירתה לכיוון הכור בדימונה

לכתבה המלאה

כתוצאה מהכרת קרן הפנסיה, החלה משתלמת לד' קצבה נכות חודשית בסך כ־17 אלף שקלים נטו, שנוספה לקצבה מהביטוח הלאומי, כך שבסך כולל, זכאית ד' ליותר מ-21 אלף שקלים קצבאות בחודש לשארית חייה. לדברי עו"ד דימרץ, המקרה מוכיח עד כמה קלה האצבע על ההדק בביטוח הלאומי ובקרנות הפנסיה – בכל הנוגע לדחיית תביעות של זכאים. "לצערי, רק מאבק משפטי נחוש עשוי להביא להכרה המיוחלת מצד אותם גופים, ולתשלומים הוגנים והגונים לזכאים".