הרכב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות השופטת הבכירה אריאלה גילצר־כ״ץ ובהשתתפות נציג הציבור (מעסיקים) יוחנן צנגן, קיבל בימים אלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת ההייטק 'בבילון' תוכנה בע״מ, בטענה לפגיעה שיטתית בזכויות הסוציאליות של עובדי המכירות בחברה.

את העובד, לשעבר מנהל מחלקת מכירות ב'בבילון', ייצג עו״ד משה וקרט. בבקשה נטען כי לאורך שנים שילמה החברה לעובדי המכירות עמלות מכירה קבועות ומשמעותיות, אך נמנעה מלכלול אותן בשכר הקובע לצורך חישוב זכויות סוציאליות, ובהן הפרשות לפנסיה, דמי חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים.

לטענת עו״ד וקרט, אף שהעמלות כונו בתלושי השכר בשמות שונים כגון "פרמיה" או "בונוס", מדובר היה בעמלות מכירה לכל דבר ועניין, ששולמו כחלק אינטגרלי ממנגנון השכר הרגיל, באופן עקבי ומתמשך. עוד נטען כי הימנעות החברה מהכללת העמלות בבסיס החישוב גרמה לפגיעה רוחבית בכלל עובדי המכירות, ולא רק בעובד הספציפי שהגיש את הבקשה.

במהלך הדיון חקר עו״ד וקרט על דוכן העדים את מנכ״ל החברה לשעבר, שי השמשוני. בחקירתו אישר המנכ״ל כי עמלות המכירה שולמו לעובדים "מהשקל הראשון", ללא תלות בעמידה ביעדי מכירה, וכי לא היה מקרה שבו עובד שביצע מכירה לא קיבל תגמול בגינה. אישור זה שימש, לפי ההחלטה, נדבך מרכזי במסקנה כי מדובר ברכיב שכר קבוע ולא בתגמול מקרי או חד־פעמי.

החברה טענה מנגד כי לא התקיים מודל אחיד של תגמול, וכי בין העובדים התקיימו הסדרים שונים ושיעורי עמלות משתנים, באופן שאינו מאפשר בירור ייצוגי. עוד טענה החברה כי חלק ניכר מהעובדים הועסקו פרקי זמן קצרים, וכי הבונוסים ששולמו לרבים מהם היו זניחים. בנוסף ניסתה 'בבילון' לערער על התאמתו של העובד לשמש כתובע מייצג, בין היתר על רקע סכסוכים שהתגלעו בינו לבין הנהלת החברה בעבר.

בית הדין דחה טענות אלה. בהחלטה נקבע כי גם אם התקיימו חילוקי דעות או סכסוך אישי בין העובד לבין החברה, אין בכך כדי לשלול את ניהול ההליך הייצוגי, כל עוד הטענה המועלית היא לפגיעה רוחבית בכלל העובדים.

עוד קבע בית הדין כי טענות בדבר שונות בין עובדים אינן חוסמות אישור תובענה ייצוגית, כאשר הבסיס העובדתי הוא מדיניות שיטתית של אי הכללת רכיב מרכזי כמו עמלות המכירה, בשכר הקובע. בהחלטה צוין כי גם אם שיעור העמלה משתנה בין עובדים או תפקידים, ניתן יהיה לבצע חישוב פרטני של הזכויות בשלב מאוחר יותר של ההליך.

לצד זאת נדחתה טענת החברה שלפיה דמי חופשה ודמי מחלה שולמו בפועל גם על רכיב העמלות, בהיעדר פירוט ברור בתלושי השכר. בית הדין קבע כי הנטל להוכיח תשלום זכויות כדין מוטל על המעסיק, ויש לרשום זאת בתלושי השכר. הצגה כללית ובלתי מפורטת אינה מספקת. רכיב נוסף שנכלל בבקשה המקורית ועסק בתשלום שעות נוספות נמשך מההליך לבקשת עו״ד וקרט, ובית הדין קבע כי רכיב זה לא ייכלל בתובענה הייצוגית.

בסיכומו של דבר אושרה הקבוצה כך שתכלול עובדים ששימשו בתפקידי מכירות ב'בבילון' במהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, ואשר שולמו להם עמלות מכירה מבלי שהזכויות הסוציאליות חושבו על בסיסן. הסעד הקבוצתי הועמד על כ־1.95 מיליון שקלים.

עוד ב-

ניצחון לרמי לוי: הבקשה לתביעה ייצוגית נדחתה, הסלוגן נשאר

לכתבה המלאה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה על פרסום הודעה לחברי הקבוצה בשני עיתונים יומיים, וקבע כי כל עובד רשאי להודיע בתוך 45 ימים כי הוא מבקש שלא להיכלל בהליך. בנוסף חויבה החברה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 שקלים.