סכסוך גירושין מורכב כמעט והסתיים במאסרו של תושב אזור השפלה, לאחר שגרושתו ניסתה להפעיל נגדו פקודת מאסר בגין חוב מזונות ענק. בהחלטה דרמטית שניתנה לאחרונה, הורה רשם ההוצאה לפועל להפחית סכום של כ-1.9 מיליון שקלים מתיק המזונות שנוהל נגד הגבר. הרשם קיבל את טענותיו של עו"ד צבי וישנגרד, שייצג את החייב, וקבע כי מקור החוב אינו בדמי מזונות כפי שטענה האישה, אלא בהלוואות ובערבויות עסקיות.

תחילתה של הפרשה בהסתבכות כלכלית של הבעל, שהובילה את העסק שלו לחובות כבדים. במסגרת פעילות העסק, נרשמה אשתו כערבה לכלל חובותיו. השקיעה הכלכלית נתנה את אותותיה גם בזוגיות, והשניים החליטו לפרק את החבילה והסדירו את גירושיהם בבית הדין הרבני באשדוד. לאחר הגירושין, הגבר התקשה לשלם את דמי המזונות, וגרושתו פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל. במקביל, נשלחה לאישה דרישת חוב מטעם הבנקים על סך 1.5 מיליון שקלים בגין ערבותה לאותן הלוואות עסקיות.

לאחר משא ומתן בין הגרושים, הם הגיעו להסכמה יוצאת דופן: חוב הערבות העסקי של האישה, יחד עם הלוואה נוספת של 400 אלף שקלים שהעניקה לגרוש, יצורפו לתיק גביית המזונות שפתחה נגדו. בית הדין הרבני באשדוד אישר את ההסכמות וחתם עליהן כתוספת רשמית להסכם הגירושין.

הסחרור הכלכלי הוביל את הגבר לפנות בספטמבר 2020 להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כאשר נדרשו הנושים להגיש את תביעותיהם, מיהרה הגרושה להגיש תביעת חוב על מלוא הסכום הרשום בתיק ההוצאה לפועל, כשהיא מתעקשת שמדובר בחוב מזונות - חוב שאינו נמחק בהליך של חדלות פירעון. כדי לגבות את טענתה, היא הציגה את התוספת להסכם הגירושין שאושרה בבית הדין. אולם, עו"ד וישנגרד דרש להגדיר את הסכום כחוב עסקי רגיל. עו"ד רות שוורץ, שמונתה כנאמנת בתיק, הסכימה עמו וקבעה כי מדובר בחוב כספי רגיל שמקורו בהלוואות, ולכן תביעת החוב אושרה בדין רגיל ולא זכתה למעמד המיוחד של חוב מזונות.

האישה בחרה שלא לערער על החלטת הנאמנת, ובנובמבר 2025 זכה הגבר לצו הפטר חלוט שפטר אותו מחובותיו, לאחר שעמד בתנאי התשלום שנקבעו לו. אלא שעם יציאתו לדרך חדשה, ציפתה לו הפתעה קשה: גרושתו חידשה את הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל על מלוא החוב, ואף הוציאה נגדו פקודת מאסר, צעד השמור בחוק נגד סרבני מזונות.

בתגובה מהירה, הגיש עו"ד וישנגרד בקשה לסגירת התיק בטענת "פרעתי", בנימוק שהחוב המרכזי של 1.9 מיליון שקלים כבר סווג כחוב רגיל ונכלל בהפטר. רשם ההוצאה לפועל, נתנאל נאמן, קיבל את הבקשה וקבע כי מכיוון שהגרושה לא ערערה בזמן על סיווג החוב כרגיל, הוא אכן נכלל בהפטר ולא ניתן לגבות אותו יותר. הרשם הבהיר כי עצם ההסכמה לקרוא לחוב "מזונות" אינה משנה את מהותו האמיתית לצורך דיני חדלות פירעון, והורה להפחית את סכום העתק מקרן החוב בתיק.

עוד ב-

חברת הענק פושטת רגל: אימפריית המסעדות מתפרקת, חוב של 131,000,000₪

לכתבה המלאה

עו"ד צבי וישנגרד, המשמש גם כיו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, סיכם את הפרשה ומסר כי לא הכותרת שניתנת לחוב היא זו שקובעת, אלא המהות האמיתית שלו. לדבריו, אי אפשר להפוך הלוואות וערבויות עסקיות לחוב מזונות רק כדי לעקוף את החוק ולשלול מחייב את זכותו לפתוח דף חדש.