מאיה איינשטיין ניסתה להיות צמחונית, אך עד מהרה היא גילתה שזה לא קל כי "נקניק הוא ממש טעים" הדבר הרגיז אותה ובארוחת הבוקר היא שיתפה את תחושותיה עם אחיה אלברט, המדען המפורסם בהיסטוריה.

מי שפתר את חידת כוח הכבידה וגלי האור, קטנה עליו בעיית הנקניקיות שלה. אלברט לא אהב שאחותו מאיה עצובה ולכן קבע בנחת "אם זה כך, מעכשיו נקניק הוא צמח" מאיה היתה מרוצה.

חשבתם פעם מדוע אנחנו מכנים 'צמחים' בשם הזה דווקא? הרי לצמחים יש תכונות נוספות שהיינו יכולים לבטא בשמם חוץ מהיכולת לצמוח, חוץ מזה גם בעלי החיים והאדם מתפתחים כל הזמן ואיננו מכנים אותם בשם 'מתפתחים'.

לכל נברא ישנו ערך מוסף ייחודי המקבל ביטוי בשם שאנו מעניקים לו, הצמח אינו תבוני ולא מודע לעצמו, לכן כל ביטויו הקיומי מתבטא ביכולת לא לחדול רגע אחד מלצמוח, להתקדם, להתפתח, זאת בניגוד לאדם למשל שיכול להזניח את התפתחותו האישית, האינטלקטואלית, הרוחנית ועדיין יחוש הצדקה לקיומו. לצמח אין את הפריבילגיה הזאת, אם הוא לא יטרח להוציא מידי שנה ענפים או עלים חשים, ואף פירות, כל צמח לפי סיווגו, קיומו יחדל.

לכן ט"ו בשבט נקבע ביהדות לראש השנה של האילנות, חז"ל שיערו כי זהו התאריך בו הגשמים המשמעותיים של החורף כבר ירדו, והעץ אגר מספיק מים כדי לייצר פירות חדשים, לפיכך מעתה הפירות יהיו 'מודל 2025'. כל שנה פירות חדשים. אתם מתארים לעצמכם אותנו מייצרים כל שנה הישג חדש לחלוטין שלא היה בשנה הקודמת? דמיינו לאיזה פסגות נפלאות התפיסה הזאת היתה מביאה אותנו בחיינו.

ומדוע חגגנו את ט"ו בשבט למרות שאיננו עצים? כדי להזכיר לעצמנו לאמץ את התכונה הנפלאה הזאת שלמדנו מהצומח, לא להיכנס לאזורי נוחות ולנבול שם מנטלית ופיזית, חייבים כל הזמן להתקדם. זה אומר למעשה שהיהדות מעודדת את כולנו להיות צמחוניים, כלומר לשאוף להמשיך ולצמוח כל הזמן ללא הפסקה. 

עוד ב-

הנשק היעיל ביותר ששונאי ישראל משתמשים כדי להחליש את הרוח שלנו

לכתבה המלאה

אז נקניק לא באמת יהיה צומח, למרות קביעתו של איינשטיין המשועשע, אבל האדם בהחלט לצמוח כמו עץ, כפי שקבעה התורה באמרה "כי האדם עץ השדה", וזה בהחלט עדיף מלהיות נקניק.