נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2024, ממנו עולה נתון חסר תקדים: 1,475 פניות התקבלו – המספר הגבוה ביותר מאז הקמתה של הנציבות. הנתון הבולט ביותר בדוח הוא העלייה הדרמטית בפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים. למעשה, זו הקטגוריה המרכזית והמשמעותית ביותר מבין כלל הפניות, במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל. שיעור הפניות בשל אפליה "מסורתית" כמו היריון והורות, ירד, וגם זה לא צריך להפתיע. רק 6% מהפניות בשנת 2024 עסקו באפליה על רקע היריון, לעומת שנים קודמות בהן הנושא היה בראש רשימת הפניות לנציבות. שיעור הפניות בשל אפליה על רקע הטרדה מינית עמד על כ-2% מהפניות. זו לא הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שהנציבות מתריעה על הרעה בתנאי העבודה של משרתי ומשרתות המילואים ובני ובנות זוגם.

(מקור: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה) 

בשנת 2024, לראשונה מאז הקמת הנציבות, התקבלו יותר פניות מגברים: 717 לעומת 560 פניות מנשים. מתוך כלל הפניות, 63% היו קשורות ישירות למלחמת חרבות ברזל, כאשר 49% עסקו באפליה של משרתי ומשרתות מילואים ו-13% התייחסו לאפליה של בני ובנות זוגם. מדובר בזינוק חסר תקדים במספר התלונות של משרתי מילואים, שעלו פי 31 בהשוואה לשנים קודמות.

הפגיעה במשרתי המילואים כוללת גם בני ובנות זוג. מתוך הפניות שהתקבלו בקרב נשים, 29% הגיעו מבנות זוג של משרתי מילואים ורק 19% היו של נשים ששירתו בעצמן. אצל הגברים, 74% מהפניות הגיעו ישירות ממשרתי מילואים, ורק 1% מבני זוג של משרתות מילואים. שני שליש מהפניות של יהודים עסקו באפליה בעבודה בעקבות שירות מילואים, כאשר 52% מהן נגעו למשרתי מילואים עצמם, ו-14% היו של בני ובנות זוגם. בקרב האוכלוסייה הערבית, 18% מהפניות נגעו לאפליה על רקע שירות מילואים, כאשר 14% מהן הגיעו ממשרתי מילואים ו-4% מבני ובנות זוגם. 

נראה שהמעסיקים מתקשים לספק יציבות תעסוקתית לעובדים ששירתו במילואים, ולעיתים אף פועלים נגדם באופן מפלה. 70% ממשרתי המילואים ובני ובנות זוגם התלוננו על אפליה על רקע תנאי עבודה, כלומר שכר ותנאים נלווים. נשים ששירתו במילואים התלוננו יותר מהגברים ששירתו (76% לעומת 70%); בני הזוג של משרתות המילואים התלוננו יותר מבנות הזוג (71% לעומת 69% בהתאמה). בני ובנות הזוג של המשרתים הגישו תלונות על פיטורים בשיעור גבוה יותר (כ-30%) בהשוואה למשרתי המילואים עצמם (26% מהגברים ו-21% מהנשים).

המגזר הפרטי הוביל במספר הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים, עם 87% מהפניות שהתקבלו בנושא זה. מתוכן, 80% היו של משרתי מילואים עצמם והשאר של בני ובנות זוגם. במגזר הציבורי נרשמו 11% מהפניות, ו-2% בלבד מהמגזר השלישי. פילוח גיאוגרפי מראה כי עיקר הפניות התקבלו באזור תל אביב והמרכז (42%), בעוד ש-32% הגיעו מאזור ירושלים והדרום, ו-25% מחיפה והצפון. לדברי מ"מ הנציבה, עו"ד אורית שרפי: "ארגונים עם תהליכי גיוון ושוויון מוטמעים, הצליחו להתמודד עם האתגרים הרבים, לשמור על חוסן ארגוני ולתחזק מרקם יחסים חיובי בין קבוצות שונות".

ניר ברקת (צילום: פלאש 90/ אבשלום ששוני)​

עוד ב-

אפליה במקומות העבודה בישראל: זה מה שקרה בעקבות המלחמה

לכתבה המלאה

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "דוח הנציבות מדגיש את העובדה כי יש צורך להבטיח את זכויות משרתי ומשרתות המילואים ובן או בת זוגם, בייחוד נוכח המצב אותו יצרה המלחמה. מחויבותנו היא לדאוג לכך ששירות מילואים לא יהווה חסם לקידום מקצועי או לפגיעה בתנאי ההעסקה. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול ליצירת סביבת עבודה שוויונית, המאפשרת לכל העובדות והעובדים לממש את מלוא יכולותיהם, גם לצד תרומה לביטחון המדינה".