המדינה מעכבת את הירידה במחירי הדיור בעקבות האגרות הגבוהות שהיא נוטלת מהיזמים עבור הפועלים הזרים שלהם. כיום עומד התשלום על 24 אלף שקל - כפול מאשר פועל במלונאות ופי 3 מפועלים בענפים אחרים.

דיון שמתקיים בבג"ץ מנסה לעדכן את המחירים כלפי מטה, כשהמדינה ממשיכה להתעקש להכניס כסף על חשבון רוכשי הדירות וחלק מהיזמים, בעיקר הקטנים, מעסיקים פועלים בצורה לא חוקית כדי לעקוף את המסלול הזה.

בעקבות הפרסום, טוען עידן פרקש, מנכ"ל הלשכה לעובדים זרים, כי לצד הדיון הציבורי סביב גובה האגרות, שגורמות לעלייה במחירי הדיור, ישנה בעיה נוספת שכמעט לא מדברים עליה: צוואר הבקבוק הבירוקרטי שנוצר בתוך המערכת עצמה. "גם קבלן שכבר שילם את מלוא האגרות, העביר ערבויות, השלים את כל הדרישות והגיש בקשות מסודרות - ממתין חודשים ארוכים עד שהעובדים הזרים שאושרו לו בכלל מגיעים לישראל, הוא אומר ל-ice.

"כל חודש עיכוב - מתגלגל בסוף אל מחירי הדירות". פרקש (אריאל בלאק)

פרקש טוען כי מדובר במיליארדי שקלים שנכנסו לקופת המדינה בשנתיים האחרונות מהאגרות, אבל במקביל לא נפתחו תקנים חדשים ולא תוגבר כוח האדם ברשות שאמורה לטפל בבקשות. "מספר פקידי השומה והגורמים המטפלים נשאר כמעט זהה, בעוד שהיקף הבקשות זינק דרמטית מאז שנעצרה כניסת העובדים הפלסטינים. התוצאה היא עומס חריג שמייצר עיכובים של חודשים בתהליך שאין להם שום קשר להתנהלות הקבלנים", הוא מסביר.

כעת, לדבריו, נוצר האבסורד: "המדינה גובה סכומים חריגים ביחס לעולם, גם לא מיישמת את ההמלצות המקצועיות להפחתתם, וגם לא משקיעה את הכסף במנגנון שיאפשר להביא את העובדים בפועל ובזמן סביר. הקבלן נמצא במצב שבו הוא משלם מראש על עובדים - אבל נשאר בלי עובדים באתרי הבנייה".

המשמעות בשטח היא דרמטית: אתרי בנייה שלא מתקדמים בקצב, פרויקטים שמתארכים בחודשים ארוכים, עלויות מימון כבדות מאוד לקבלנים, ופגיעה ישירה ברוכשי הדירות שממתינים לאכלוס. "כל חודש כזה של עיכוב הוא כסף - והוא מתגלגל בסופו של דבר אל מחירי הדירות", הוא מוסיף. "אנחנו מדברים על מחסור לאומי בכוח אדם בענף הבנייה, בזמן שיש אלפי בקשות מאושרות שממתינות במערכת. כלומר, העובדים קיימים על הנייר, האגרות כבר שולמו, אבל המערכת לא מצליחה לעבד את הבקשות בקצב הנדרש".

לטענת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ישנה עלייה משמעותית בהיקף העובדים הזרים בענף הבנייה. בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, בראשות ח"כ אתי עטייה, הוא הציג את נתוני כוח האדם בענף הבנייה והסביר מה הצעדים שמוביל המשרד להגדלת מספר העובדים הזרים והאצת קצב הבנייה. דבריו באים בניגוד גמור לטענות חלק מהיזמים, שמספרים כי מספר העובדים הזרים נמוך, מה שמעלה את עלויות הבנייה בצורה ניכרת. הוא סבור כי הנושא דווקא מסייע בהורדת מחירי הדיור.

"נכון להיום הגיעו לישראל כ-73 אלף עובדים זרים בכלל המסלולים, המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה", אומר מורגנשטרן. "הצעדים שעשינו בענף מביאים תוצאות בשטח, המכסה המאושרת עומדת על כ-110 אלף, אך הפער מחייב המשך פעולה מואצת. עם סיום הלחימה נרשמת עלייה בהתעניינות בקול הקורא לחברות זרות, והנתונים מהשטח מראים שהמסלול הפרטי עובד היטב לאחר התאמות שבוצעו בהתאם לצרכי הענף". לאחרונה פתחה המדינה את האפשרות למדינות אחרות, בהן דרום קוריאה, בריטניה וארגנטינה, להביא לכאן צוותים חדשים.

עוד ב-

משרד האוצר מזהיר: "נתוני מכירת הדירות בישראל שגויים"

לכתבה המלאה

פרקש מציין כי "אם באמת רוצים לטפל במחסור בכוח אדם בענף הבנייה, לא מספיק לדבר על הגדלת מכסות והבאת עובדים - צריך לוודא שהמערכת מסוגלת לטפל בבקשות, לאשר אותן ולהביא את העובדים לישראל בלי עיכובים של חודשים. אחרת, גם כשיש עובדים, הם פשוט לא מגיעים לשטח".