ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי הסיר היום (שלישי) את הלוט מעל השילוט החדש של "כיכר החטופים" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, והשם שהשתרש בציבור מאז 7 באוקטובר קיבל מעמד רשמי. במשך קרוב לשלוש שנים שימשה הרחבה מוקד מרכזי של המאבק להשבת החטופים והחטופות, מקום שבו התכנסו משפחות, אזרחים וקהילות, התקיימו עצרות, מיצגים ופעילויות, ונשמרה התקווה לשובם של החטופים הביתה. 

עם הסרת הלוט, נפגש ראש העירייה עם נציגי משפחות החטופים בבית אריאלה,  מרכז התרבות העירוני שהפך עם פרוץ המלחמה לעוגן עבור המשפחות, והסלון העירוני שבו עמד לרשותן ושימש למנוחה, מפגשים, ארוחות, פגישות ולעיתים גם לינה.

קרדיט צילום: כפיר סיון, באדיבות עיריית תל אביב-יפו

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "אי אפשר למחוק את ההיסטוריה, ואסור לנו לשכוח אותה. ההחלטה לקרוא לרחבה הזו 'כיכר החטופים' נועדה להבטיח שהפרק הזה בתולדות מדינת ישראל, מ-7 באוקטובר 2023 ועד להשבתו של החטוף האחרון, רן גואילי, ב-26 בינואר 2026, ייזכר לדורי דורות. כאן התקיים מאבק אמיץ ונחוש של משפחות גיבורות שעשו הכול כדי להשיב את יקיריהן הביתה. 

זכות גדולה נפלה בחלקה של תל אביב-יפו להיות להן בית, ובזכות תושבות ותושבי העיר, שאליהם הצטרפו אזרחים מכל רחבי הארץ, הפכה הכיכר למוקד של סולידריות, ערבות הדדית ודרישה בלתי מתפשרת: להחזיר אותם, את כולם, הביתה. המאבק הזה ייכנס לספרי ההיסטוריה ויילמד מדור לדור. הכיכר הזו תישאר עדות לו, למשפחות, למאבק ולמחויבות שלא לוותר על אף אחד. לא ניתן לסיפור הזה להישכח, לא אות אחת, לא מעשה אחד, לא נשימה אחת". 

"כיכר החטופים", שימשה מוקד מרכזי להתכנסות ציבורית ולביטוי של כאב, תקווה ודרישה להשבת החטופים והחטופות. הכיכר הפכה למרחב עירוני בעל משמעות לאומית, שבו באו לידי ביטוי הסולידריות, הערבות ההדדית והמחויבות להשבתם של כל החטופים. היא שימשה מקום מפגש למשפחות החטופים, לאזרחים מהארץ ומהעולם, לעצרות המוניות, קבלות שבת, מיצבים, פעילויות קהילתיות ויוזמות ציבוריות רבות. עם שובם של חטופים מהשבי, הפכה הכיכר גם למקום שבו התכנס הציבור כדי לציין ולחגוג את חזרתם הביתה.

לאורך כל התקופה, עמדה עיריית תל אביב-יפו לצד משפחות החטופים והחטופות והעמידה לרשותן מעטפת רחבה של ליווי, סיוע ושיתוף פעולה. כבר מראשית המלחמה הוקצתה הרחבה לטובת פעילות מטה המשפחות, והעירייה סיפקה את כלל התשתיות שנדרשו להפעלתו, ובהן אוהלים, חיבורי חשמל, ציוד לוגיסטי, פתרונות חניה, הסעות, מיצבים במרחב הציבורי ומרחבי פעילות בבית אריאלה, הספרייה המרכזית ומרכז התרבות העירוני, ששימש בית פתוח למשפחות לאורך כל התקופה.

קרדיט צילום: כפיר סיון, באדיבות עיריית תל אביב-יפו

במקביל העניקה העירייה, באמצעות מינהל השירותים החברתיים, ליווי אישי לעשרות משפחות חטופים, שכלל תמיכה רגשית, מיצוי זכויות, סיוע כלכלי ומענים מותאמים לצורכי כל משפחה. גם מערכת החינוך העירונית קיימה בכיכר פעילויות חינוכיות וערכיות כחלק מהתגייסות למען המשפחות ומתוך מחויבות לחיזוק הערבות ההדדית ולאיחוי השבר בחברה הישראלית.

עוד ב-

רון חולדאי נפרד לאחר 27 שנים: "אני אהיה בן 84, מספיק"

לכתבה המלאה

כעת, עם ההחלטה להעניק לה מעמד רשמי, מבקשת עיריית תל אביב-יפו לעגן את משמעותו של המקום גם לדורות הבאים. קריאת הרחבה בשם "כיכר החטופים" מבטאת את המחויבות להנציח את המקום שבו התאחדו כאב ותקווה, ולהבטיח כי זכרו של המאבק להשבת החטופים והחטופות יישאר חלק בלתי נפרד מסיפורה של העיר תל אביב- יפו ומסיפורה של מדינת ישראל.