תקשורת ומדיה

עכשו זה רשמי: הצעירים חוזרים לצפות בטלוויזיה ומכורים לחדשות

סקר יפעת לכנס אילת לעיתונות ה-16, שיתקיים החודש, מצא כי מלחמת ה-7 באוקטובר הובילה לזינוק של כ-70% בצריכת החדשות וכי המלחמה החזירה את הצעירים עד גיל 25 לטלוויזיה ולאתרי החדשות. אתרי אינטרנט הם אמנם המקור המועדף לצריכת חדשות, אבל נרשמה עלייה בצפייה במהדורות החדשות הטלוויזיוניות. אחד מכל שניים צופה בקשת 12 ואילו ערוץ 14 גורף כ-25% מכלל הצופים. עוד מעניין: כמעט 60% מהמשיבים סבורים שהטיה פוליטית היא בעיה בתקשורת הישראלית. ובאשר למוזיקה, מרבית האוכלוסיה מעדיפה מוזיקה בבחירה אישית, דרך ספוטיפיי למשל, על פני האזנה לרדיו ולפודקאסטים

מערכת ice | 12/11/2024 14:20

ערוצי טלוויזיה – אילוסטרציה (צילום shutterstock)

מחקר מקיף אודות צריכת חדשות במהלך המלחמה ולפניה, שערכה "יפעת מחקרי מדיה" לקראת כנס אילת לעיתונות ה-16, שיוזמת אגודת העיתונאים בתל אביב, חושף כיצד שינתה מלחמת "חרבות ברזל" את הרגלי צריכת התקשורת בישראל. בניגוד למגמת השנים האחרונות, מתברר שהמלחמה הדביקה אל המרקע את בני כל הגילים. לראשונה, נשים השוו את היקף צריכת החדשות לגברים, וביחד רשמו זינוק של כ-70 אחוזים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, כ-61% מהצעירים בין הגילים 30-18 צורכים חדשות בתדירות גבוהה.

המחקר מגלה כי המקור המרכזי לצריכת חדשות בישראל הם אתרי האינטרנט, כאשר תדירות צריכת החדשות של הנסקרים גבוהה והם נוטים להתעדכן מספר פעמים ביום. כ-40-30 אחוז מקרב בני הגיל 26 עד 50 צורכים חדשות באתרי האינטרנט. בחלוקה מגזרית, יהודים נוטים להתעדכן באמצעות האינטרנט והטלוויזיה יותר מהאוכלוסייה הכללית, ואילו ערבים נוטים להתעדכן בפייסבוק ובאינסטגרם יותר מהאוכלוסייה הכללית.

במקביל, היקף הצפייה במהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה נמצא בעלייה (9%), כאשר 50% צופים במהדורה המרכזית של חדשות 12, וכ-25% במהדורת ערוץ 14. עוד נמצא, כי צעירים עד גיל 25 צורכים חדשות בעיקר בטלוויזיה וברשתות חברתיות, בשיעור דומה של כ- 35%.

"אחד הנתונים המעניינים שעלו בסקר היה שינוי בצריכת חדשות של צעירים", מסביר מנכ"ל יפעת מחקרי מידע, מני אברהמי. "בכל המחקרים שערכנו בשנים האחרונות עלה כי צעירים צורכים חדשות בעיקר ברשתות חברתיות. בסקר הנוכחי הופתענו מהעלייה בצריכת חדשות מערוצי טלוויזיה בהיקפים גדולים על ידי צעירים. ערוצי החדשות משדרים שעות רבות של חדשות לאורך היממה ובמרבית הבתים הטלוויזיה פועלת, מה שמגביר את צריכת החדשות גם בקרב בני נוער וצעירים".

המלחמה ואופן סיקורה הובילו לעלייה באמון הציבור במדיה המסורתית (66%) לעומת הרשתות החברתיות (34%). מרבית המשיבים (59%) אינם סבורים שהרשתות החברתיות יכולות להחליף את המדיות המסורתיות. בסקר נבחנה גם האמינות שמייחס הציבור לכלי התקשורת: ערוץ 12 מוביל גם כאן עם 36% ומיד אחריו ידיעות אחרונות 35%, ערוץ 14 34%, כאן 11 32%. עם זאת, כמעט 60% מהמשיבים סבורים שהטיה פוליטית היא בעיה בתקשורת הישראלית.

במסגרת הסקר נבדקו דפוסי הצריכה של התקשורת הכלכלית ועמדות לגביה. מהסקר עולה כי 59% מתעדכנים במדורי הכלכלה בתקשורת הכללית, 41% מהנסקרים שצורכים תקשורת כלכלית עושים זאת באמצעות כלכליסט, 29% באמצעות גלובס, 22% באמצעות דה מרקר.

אסקפיזם רדיופוני: Spotify ניצח את הרדיו והפודקאסטים

המחקר מצא כי מרבית האנשים (63%) מעדיפים להאזין למוזיקה בבחירה אישית, ספוטיפיי למשל, כאשר הנשים נוטות להעדיף זאת יותר מהגברים, ואילו החלוקה המגזרית לא העלתה הבדלים משמעותיים. 27% מעדיפים האזנה לרדיו ורק 8% מעדיפים פודקאסטים .

נמצא כי יש קשר בין גיל הנסקרים להעדפות ההאזנה שלהם. ככל שגיל הנסקרים עולה, ישנה עלייה בשיעור ההאזנה לרדיו וירידה בנתח הנסקרים שמאזינים למוזיקה בבחירה אישית. לפיכך, האזנה למוזיקה ולרדיו נחשבת לפעילות רווחת בקרב הציבור, עם דגשים על ההעדפות השונות לפי מגדר והגיל.