כשהיה ילד, הלל ביטון רוזן נאלץ לקבל החלטה שאחרים אולי לא היו מעזים לעשות: לשאת על כתפיו את שני שמות המשפחה של משפחתו. לא מתוך בלבול, אלא מתוך בחירה, מתוך אידיאולוגיה. "במקור אני ביטון, אבא שלי רוזן. זה תמימות של ילד. בסביבות גיל שש-שבע לדעתי", הוא מספר. "אני מאוד קשור לשני הסבים שלי – אחד מצד הרוזן, ניצול שואה, ובזמנו, מלבדי, היו רק נכדות. והצד השני, ביטון, סבא שלי שהוא היה כל עולמי. בן יחיד. ואחים של אמא שלי החליטו, חזרו בתשובה, להחליף את שם המשפחה מביטון לבת עין. ושניהם, לא בתיאום, דיברו איתי בכאב על זה שאף אחד לא ממשיך את שם המשפחה. אני הולך להורים שלי ואני אומר להם: אני רוצה להיות ביטון רוזן. אני רוצה גם וגם. ולימים, כשגדלתי, אני אומר את זה בריש גלי ואני מאוד גאה בזה. זה הפך להיות עניין אידיאולוגי. אני שלושת רבעי מרוקאי, רבע אשכנזי, מתגאה בכל הרבעים שמכילים אותי."

בראיון לאבי שושן בפודקאסט במעריב, מספר הלל ביטון רוזן, כיום, ככתב הצבאי של ערוץ 14, שהוא רגיל להתמודד עם ביקורת ולעיתים גם עם זלזול. "אני יודע להתמודד טוב מאוד עם אנשים שמזלזלים בי בצורה שאינה עניינית. אם היו מזלזלים בי פחות אם הייתי הלל רוזן? כנראה שכן."

המסע האישי של ביטון רוזן כלל לא מעט מהמורות. הוריו התגרשו והוא מתאר שינוי חד: "ממצב של לא חסר כלום, למצב שאין כלום." בגיל 13 כבר יצא לשוק העבודה: "בהגברה ותאורה. סבל."

על אף הקשיים, הוא לא ויתר על הלימודים לגמרי. "מהשנה שעברתי בית ספר הפסקתי בפועל ללמוד, אבל סיימתי י"ב."
 

זיכרון נוסף שמלווה אותו קשור למערכת החינוך: "המחנכת שלי הובילה עלי חרם. הולכת לחברים הכי טובים שלי ומטפטפת להם רעל. היא הייתה מצד מסוים במפה הפוליטית. חילונית לגמרי. אני מסורתי, שמה לעשות, מוציא חבילת כיפות מהתיק שלי בשיעור תנ"ך ומחלק לבנים, והם שמחים עם זה. ולה זה לא בא בטוב בעין."

עוד ב-

מגיש ערוץ 14 ונתניהו כבר לא? "מפריע לי" - ואיך הסתירו זאת?

לכתבה המלאה

במהלך הראיון חושף ביטון רוזן כי פחות מיומיים לפני טבח שבעה באוקטובר הוא נכנס לתוך שטח הרצועה יחד עם מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד שטען בפניו כי החמאס מורתע. "חודשיים אחרי זה הוא מזמין אותי לפק"ל קפה ביער, ומתחיל את השיחה ואומר: סליחה, צדקת".