העימות סביב כוונת שר הביטחון ישראל כ"ץ להביא לסגירת גלי צה"ל עולה מדרגה: האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, יחד עם בכירי תקשורת ובהם מפקדים לשעבר בתחנת גל"צ, העבירו היום (ד') מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ. פנייתם, שנחתמה על ידי עורכי הדין רועי בלכר ונגה רובינשטיין ממשרד קריספין, רובינשטיין, בלכר, קדוש, דורשת מהשר להתחייב כי הממשלה לא תקבל החלטה לסגור את התחנה הצבאית, וזאת בשל שורת פגמים מהותיים שלטענתם דבקה בהליך.

המכתב נשלח גם למזכיר הממשלה יוסי פוקס וליועמ"שית גלי בהרב מיארה, ובו מפורטים כשלים מהותיים בהתנהלות השר והוועדה שהקים לבחינת סגירת גל"צ.

אחת הטענות המרכזיות נוגעת לניגוד העניינים שבו היו שקועים, לטענתם, חברי הוועדה. בראש הרשימה מופיע יפתח רון טל, שבתחילת עבודת הוועדה נחשב לחבר פאנל קבוע בערוץ 14 - הערוץ שבבעלות יצחק מירילשוילי, המחזיק גם בתחנות רדיו אזוריות, בהן רדיו קול חי, שלהן עשוי להיות אינטרס כלכלי בסגירת גלי צה"ל. רון טל פרש מהוועדה רק לאחר פרסום דבר הניגוד ב"כלכליסט", ובעיני הפונים מדובר במהלך מאוחר מדי, שכן "עיקר עבודתה של הוועדה כבר בוצע".

לטענת עורכי הדין, כמעט כל חברי הוועדה נגועים בזיקות פוליטיות שונות: אלעד מלכא, ששימש בעבר כמשנה למנכ"ל משרד התקשורת תחת השר שלמה קרעי ואף היה מועמד לתפקידי ניהול בכירים ומזוהה עם הליכוד וערוץ 14; ושרה העצני הכהן, העומדת בראש תנועת "ישראל שלי" ומזוהה עם פורום קהלת ועם מפלגת הליכוד.

הם מוסיפים כי הוועדה העניקה לציבור פרק זמן קצר וקיצוני של שבעה ימי עבודה להגשת התייחסויות – מה שלטענתם פגע בזכות הציבור להשפיע על החלטותיה בטרם הוגשו המלצותיה. בנוסף נטען כי כ"ץ פעל בניגוד להנחיות היועמ"שית כשמינה את מלכא – שאינו עובד מדינה – לתפקיד מרכז הוועדה, וכי משרד הביטחון לא ליווה את פעילותה כפי שנדרש.

בין הטענות הבולטות מופיעה ביקורת חריפה על עצם ההחלטה להקים ועדה חדשה, זמן קצר לאחר שוועדה קודמת – בראשות אייל זמיר, אז מנכ"ל משרד הביטחון – כבר בחנה את הנושא וקבעה שאין לסגור את התחנה. הפונים טוענים כי המהלך נעשה "ללא תשתית עובדתית, ללא עבודת מטה, ללא הנמקה עניינית ותוך שקילת שיקולים זרים", וכי מדובר בהחלטה "שרירותית ופסולה שדינה בטלות".

עוד ב-

איש העסקים המוכר בהצעה מפתיעה: יציל את גלי צה"ל מסגירה?

לכתבה המלאה

לבסוף מדגישים עורכי הדין את תזמון המהלך: שנת בחירות. לטענתם, ההחלטה מתקבלת בנסיבות המלמדות על שיקול זר "בעל חומרה מיוחדת", שכן היא פוגעת בחופש העיתונות ומשפיעה באופן מיידי על שוק הדעות בישראל.