אתמול פורסם בחדשות "ישראל היום" טור דעה של איש התקשורת אברי גלעד בין נושאי המאמר: המצב מול איראן, הצבעתו בבחירות הבאות, המקלט המשותף בנווה אילן ואזכור המטפלת הפילפינית מרי אן ורה שנהרגה מירי רקטות. 

את המוסף גלעד מתחיל במילים האלו: "תקראו לי סטייק, תגידו שאני מתהפך, אבל אם כבר סטייק - אז להתהפך ולא להישרף מצד אחד. ולעניין: אם המלחמה הזאת באמת תסתיים בתבוסת איראן וחיזבאללה, אם המלחמה הזאת תהיה המלחמה האחרונה, אם כל הכוכבים יסתדרו בדיוק כפי שחזתה המגילה בשעתה - צריך לחשוב מחדש על כל נושא ביבי־לא־ביבי".

עוד התייחס לבחירות הבאות ומי יתכננן להצביע :"כל האומרים "לא אשב עם ביבי" גם לא יקבלו את קולי, כי יש בי הכרת הטוב, ויש בי הבנה שאף שהוא אחראי בין רבים אחרים למצב שאליו הגענו - הגאונות המדינית שלו עשויה, אם לא תתהפך עלינו המציאות שוב, ליצור סדר עולמי חדש, לא פחות....ולכן אני אומר, כרגע, ללא התחייבות עדיין, שאעדיף ממשלה בראשות ביבי אבל עם שותפות אחרות. ממשלה ציונית, משרתת. ממשלה שבה הגורמים הטפיליים והעבריינים מדוללים לרמה נסבלת, והמשרדים המרכזיים מאוישים על ידי אנשים בעלי יכולת, ולא על ידי חדלי אישים חנפנים משמידי ערך. לכן אני אומר כבר עכשיו: אם אתם בונים על הקול שלי - אל תגידו "לא נשב עם ביבי".

עוד שיתף מחווית המלחמה בנווה אילן: "אבל בימים האלה של השיגורים בלילות, כשנשמעת האזעקה, אנחנו עוזבים הכל ורצים למקלט המשותף. הדרך ארוכה היא ורבה, רבה, וכשאנחנו מגיעים מתנשפים אל המקלט, אנחנו פוגשים שם כבר את עמיתינו מערוץ 13, שלהם זה יותר קרוב. ושם, במקלט המשותף, מתערבבים שני הערוצים, ערוץ התבהלה וערוץ התרעלה ורוח ידידות שורה במקום. כי כולנו מכירים אלו את אלו, עבדנו ביחד, נעבוד ביחד. נחמד לפגוש את האנשים שמעלינו בשלט ומתחתינו ברייטינג".

וכך מסיים: "מרי אן דה ורה הפילפינית נשארה עם המטופלת שלה בדירה הבלתי ממוגנת בתל אביב, ונהרגה בחדר המדרגות מפגיעת הטיל האיראני. הזדמנות לומר תודה לבני עמים אחרים שמטפלים בנו ובהורינו כשאנחנו נחלשים, ומראים נאמנות ומסירות, שלא נעים לומר - אין אפילו לנו. חיים בינינו חסידי אומות עולם נסתרים בדירות ובמוסדות סיעוד, וחייבים לציין אותם באיזה יום הוקרה רשמי. מרמינג סלאמאת פו ("תודה רבה לכם" בפיליפינית)". 

עוד ב-

אברי גלעד מודה: "התפיסה שלי של נשים השתנתה"

לכתבה המלאה