שושנה סטרוק ז"ל, בתה של שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, אותרה שלשום (שבת) ללא רוח חיים בצימר ששכרה במושב אמירים. כידוע, סטרוק ז"ל נהגה לפרסם סרטונים ברשתות החברתיות ובהם טענה כי הוריה לכאורה פגעו בה מינית, סרסרו בה וביצעו בה פגיעות מיניות טקסיות בהשתתפות מנהיגים נוספים בקהילה. בעקבות מותה, המשטרה ציינה כי לא עלה חשד לפלילים ועל פרטים נוספים הנוגע לרגע חייה ולתלונות שהגישה בעבר, הוטל צו איסור פרסום בישראל. 

ינון מגל, שדרן בתחנת הרדיו 103FM ומגיש בערוץ 14, פרסם את ההספד שכתב אחיה של שושנה סטרוק ז"ל בעקבות פטירתה הטראגית. "שושי אחותי האהובה, מאיפה להתחיל? מהכאב? מהאובדן? מהכעס? העלבון? אולי מהדאגה? אני בוחר, שושי, להתחיל מהגעגועים. געגועים, אחותי. אלייך, שדאגת לנו כל כך. היית לי אחות גדולה הכי טובה שאפשר לדמיין, אחראית ומטפלת, כמו אמא בשבילי. להיות אח קטן של שושי זו מתנה. תדעי לך שושי, אני בטוח שזו הזווית הכי ממדויקת והכי אמיתית לראות ממנה את האישיות המדהימה שלך. כמה אהבה וחום הרעפת עלינו, אחייך הקטנים, ומנגד - כמה הסתכלת עלינו תמיד מגובה העיניים. 

שושי היא אחות שלא מוותרת על משחק קלפים עם אחיה הקטן. כמו שהיא לא חושבת פעמיים לפני שהיא מחליטה ללמוד איתו למבחנים בפסיכולוגיה. אני, התיימרתי להבין לא רק את החומר למבחן, אלא גם את הנפש העמוקה שלך. במבט לאחור, אני לא מצליח להאמין שפתחת את ליבך ומחשבותייך לפני ילד שקטן ממך בעשר שנים. 

גדלתי והתבגרתי, הלכתי לישיבה תיכונית ולישיבת הסדר. אבל תמיד נשאר לי מקום מיוחד אצלך בלב. המקום של האח הקטן והאהוב שלך. אני כבר גדלתי ופיתחתי תפיסת עולם ודעה על כל דבר. את גם כן פרשת כנפיים ופיתחת לך אורח חיים משלך. אך הקשר שלנו הלך והתגבר והתבגר. אני מודה לך, שושי, אחותי האהובה, על השיעור העמוק בסובלנות שהענקת לי באותן שנים", כתב אחיה הקטן של סטרוק ז"ל. 

 

אחיה הקטן של שושנה סטרוק ז"ל:

שושי
אחותי
האהובה
מאיפה להתחיל?
מהכאב? מהאובדן?
מהכעס? העלבון?
אולי מהדאגה?
אני בוחר, שושי, להתחיל מהגעגועים.
געגועים, אחותי. אלייך, שדאגת לנו כל כך. היית לי אחות גדולה הכי טובה שאפשר לדמיין, אחראית ומטפלת, כמו אמא בשבילי.
להיות אח קטן של… pic.twitter.com/Y0FVzocMwN

— ינון מגל (@YinonMagal) March 16, 2026

בהמשך, סיפר בנה של השרה אורית סטרוק על רגע מכונן בחייה של אחותו: "לפני כעשר שנים התחלתי לצאת עם אחינעם. כשהחלטנו להתארס, את היית בטיול ארוך בחו"ל. רצית זמן ארוך בשביל מסע עם עצמך. סיפרתי לאחינעם המון עלייך וידעתי שהחיבור ביניכן יהיה מדהים. את כמובן דאגת לי, מה פתאום אחיך הקטן מתחתן בגיל כל כך צעיר. התלבטת אם לחזור לחתונה, או להמשיך בטיול. ואני לא לחצתי. תעשי מה שטוב לך, אמרתי. לא ידעתי שמאותו טיול את תחזרי אדם אחר. הגוף שלי רועד כשאני נזכר איך חזרת, פגועה ומרוסקת. לא דומה בכלל לאחות שהכרתי. בקושי דומה לאדם. 

הייתה תקופה שהתגוררת אצלנו. את החוויה הזו לא אשכח לעולם. פתאום כמו התהפכו היוצרות, ואני טיפלתי בך כאילו היית אחותי הקטנה. אני לא יודע איך אמורים להתמודד עם פוסט טראומה, שושי. זה לא היה בחומר. אבל מבטיח שניסיתי ככל יכולתי להמתיק במשהו את ייסורייך. 

תשע וחצי שנים עברו עלייך, ועלינו, מאז. תשע וחצי שנים, שושי, שבהן כל יום בכלל לא מובן מאליו. היו עליות מעודדות. ממלאות בתקווה. היו תקופות של יציבות עם שמץ של נורמליות. היו גם ירידות והיו התרסקויות.

ואנחנו, אחותי, המשפחה שלך, נזעקנו ונדרכנו לעזרתך בכל פעם. כמו גוף שנתקף בזריקת אדרנלין לאחר פציעה, מצאנו בעצמנו כוחות שאין בנו. נתנו יד, וכתף ואוזן קשבת. מתוך אחווה שהיא למעלה מכל בחירה. כך חיינו תשע וחצי שנים".

אחיה של סטרוק ז"ל סיפר על מצבה הנפשי וכתב: "אומרים שמי שסובל מסכיזופרניה לא אחראי למעשיו. את בעצמך אמרת לי את זה. יש דברים בחיים שאין לנו שליטה עליהם. אבל את, אחות גדולה שלי, גדולה מהחיים. שנים ראיתי אותך מתמודדת בגבורה. בוחרת בשפיות. נלחמת בהזיות. בוחרת בחלומות. 

אני לא שופט אותך, שושי. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. לא מאחל לאף אדם להיות במקומך. המקום אליו הגעת שלא ברצונך ולא בטובתך. בכל זאת, שושי. יש בי כעס. יש בי כעס על הדרך בה בחרת, בתקופה האחרונה, להתמודד עם המחלה. יש בי כעס על שהפסקת לטפל בעצמך. יש בי כעס על שנכנעת לפחד והחלטת להימלט ולהעמיק את תחושת הרדיפה. יש בי כעס על שוויתרת על השיקום שלך, שוויתרת עלינו, ויתרת עליי, והנורא מכל ויתרת עלייך".

עוד ב-

נתן גושן: "תודה לכל מי שהתפלל עליה, אני אוהב אתכם"

לכתבה המלאה

את דבריו, חתם אחיה הקטן של שושנה סטרוק ז"ל במילים הללו: "לא רציתי שכך ייגמר המסע שלך, שושי. כל הפחדים, הדאגות, התקוות - הכל נגמר עכשיו. אחות גדולה שלי, אני אוהב אותך אהבה שאין כמוה שמכסה על הכל. מתגעגע אלייך בלי סוף".