הבלוגרית הכלכלית דורין הרטמן, הידועה בשמה "הסולידית" שהפכה לאושיית רשת בשנים האחרונות, תוקפת היום (ראשון) את עורכת כלכליסט גלית חמי בעקבות טור דעה שכתבה ואף נגד מערכת כלכליסט בכלל: "ממליכים את עצמם בתור מלכים-פילוסופים שיודעים טוב מכולם".

בטור שכתבה חמי תחת הכותרת "המתעשרים החדשים - גובים מאיתנו מחיר", פרשה עורכת כלכליסט את משנתה החברתית נגד הכסף הגדול והמהיר. לדבריה, עשרות אלפים התעשרו בימים אלה והכסף נכנס למשק: לדירות ("ראו את המחירים המזנקים בחודשים האחרונים"), למכוניות חדשות, למסעדות "ולעוד אינספור מוצרים ושירותים". באופן הזה יש בכך משהו חיובי: "הכסף זורם, לא מעט אנשים מתאוששים מהמשבר, מקומות עבודה נוצרים, וההייטק מגדיל את ההכנסות ממסים ואת הפריון".

אז מה הבעיה בכל זה? לדברי עורכת כלכליסט, הכסף הגדול והמהיר מערער את שוק הנדל"ן ומוביל לעליית מחירים בענפים נוספים: "הפערים מתרחבים, ושאר העובדים נותרים מאחור, לא עומדים בקצב ההתייקרויות, לא מצליחים ליישר קו עם חבריהם בהייטק, מגלים שעוד ועוד בילויים ומוצרים בעצם לא זמינים להם יותר". כך, לדברי חמי, בעקבות המתעשרים החדשים, הסיכוי של העובדים האחרים "להגיע לדירה צונח - אפילו האפשרויות שלהם לצאת לחופשה מצטמצמות".

עורכת כלכליסט חתמה את דבריה בסיכום מהדהד כי העושר החדש מייצר "תג חברתי שצריך להבין את לצמצם את נזקיו, וזו אחריות של המדינה, אבל גם של החברות ושל המתעשרים החדשים".

הבלוגרית "הסולידית", יצאה נגד טור הדעה של חמי והסבירה: "כשציידים פרימיטיביים הורגים חיה, זכר האלפא מחליט כיצד לחלק את נתחי הבשר בין חברי השבט. כמות הבשר מוגבלת, כך שאם אחד מחברי השבט מקבל יותר בשר, חבר אחר מקבל פחות. זהו משחק סכום אפס: הרווח שלך הוא ההפסד שלי. כל אדם שמנסה להטיב את מצבו הוא בהכרח חמדן הפועל על חשבון האחר".

לדבריה, "בהתאם, הטקסט הנורא הזה של גלית חמי מדגים תפיסת עולם פרימיטיבית של ציידים-לקטים מתקופת הפליסטוקן. זו מין גישה פסימית וצינית כלפי עושר, שרואה במשק מעין משחק של יחסי כוחות שצריך לנטר ולבקר. אבל לתפיסת מוסר פרימיטיבית כזו אין מקום בעולם המודרני. כלכלת שוק חופשי איננה משחק סכום אפס. אנשים שמצליחים להרוויח כסף בשוק החופשי לא עושים זאת בהכרח זאת על חשבון אחרים. אדרבה, הם נוטים להרים אחרים יחד איתם, מפתחים טכנולוגיות, מייצרים מקומות עבודה ותורמים מעושרם לכלל".

הסולידית אף סיימה בעקיצה: "כל זה לא מפריע לאנשי "כלכליסט" להמליך עצמם בתור מלכים-פילוסופים שיודעים טוב מכולם כיצד יש לתכנן את המשק כדי לכונן מה שבעיניהם הוא חברת מופת שיוויונית - גם אם משמעות הדבר היא לקצץ לכולם את הרגליים כדי שכולנו נהיה בדיוק באותו הגובה"