משה חוגג, אקירוב והעלאת שכר המינימום, נעמה לזימי בריאיון
ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה מתייחסת לפרשת משה חוגג: "ניצול נשים וסחר בנשים וכל הסוגיה הזו צריכה להיות מטופלת לא שהפרשה מתפוצצת אלא מוקדם יותר". סרסור הסוהרות: "פרשה חמורה יותר". העלאת שכר המינימום: "לא נתפס שמי שנמצא במעגל העוני לרוב זה אנשים עובדים" | ראיון
ח"כ נעמה לזימי, מפלגת העבודה (צילום תומר נויברג, פלאש 90)
נעמה לזימי היא אחת מחברות הכנסת הצעירות בכנסת ה-24 לאחר שנכנסה כחלק מהחוק הנורבגי לרשימת מפלגת העבודה בכנסת. לזימי היא אחת מנושאות הדגל בנושאים של אלימות מגדרית והעלאת שכר המינימום. עם רשימת ההאשמות של משה חוגג בפרשת המין שלו, לזימי תקפה "אדם מסוכן, כוחני ואלים".
לזימי גם יצאה נגד ניסיון הרכישה של אלפרד אקירוב בכלל ביטוח ודעותיה חלוקות סביב מינויו של עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית. בראיון ל-ice. לזימי תוקפת את התקשורת "לא מאתגרת" ומסבירה למה פרשת סרסור הסוהרות היא אחת מהפרשות היותר חמורות בהקשר של הטרדה מינית.
משה חוגג נכנס לחיים שלנו כמי שיציל את בית"ר ירושלים, מישהו שהביא תקווה ענקית ועכשיו נחשפה פרשה שמלאה באישומים חמורים, ראיתי שיצאת נגדו בשישי האחרון עם פרסום החשדות.
"לא מעניין אותי באיזה אופן הוא הגיע אל חיינו, אותי מעניין שיש פה פרשה שפתאום נחשפת שכנראה יש בה המון מעורבים שלא נתנו יד למנוע אותה. צריך להגיד ממקום של חשיבות השיח הציבורי שניצול נשים וסחר בנשים וכל הסוגיה הזו צריכה להיות מטופלת לא שהפרשה מתפוצצת אלא היא צריכה להיעצר כבר בשלבים שמזהים דבר כזה ואני מניחה שהסובבים אותו, בוודאי שראו, שמעו, ידעו, הבינו, זה מאוד עצוב שתמיד זה מגיע אחרי שפרשה מתפוצצת ולא מגיע כמנע ולא לתת לדבר כזה בכלל לקרות".
בכללי אנחנו נחשפים יותר ויותר למקרים של הטרדות מיניות כמו לדוג' גל אוחובסקי.
״אני חושבת שהאלימות המגדרית היא משהו שתמיד היה שם ופשוט אנחנו עכשיו מודעים לתופעה הזו. הרבה אנשים מאוד חושפים ופותחים את התופעה הזו, במיוחד נשים. לגבי גל אוחובסקי, זה תופעה של הקהילה הגאה שיצאה ואנחנו יודעים שבתוך כל קהילה תופעות כאלו מתקיימות, לצערנו זה לא פוסח על אף חברה, על אף מרחב, וזה קשה מאוד לספר על כך כי זה הדף של משהו מאוד עגום שקורה ובעצם יש פה תהליך של ניקוי המערכת ובכלל כל הספרה הציבורית מהדברים האלה שהיו עד היום והושתקו. גם בפרשת משה איבגי אנחנו מגלים שזה היה הרבה שנים עד שזה התפוצץ ושתקו, גל אוחובסקי העדויות הן עדויות שחלקן ישנות מאוד וחלקן חדשות ובעצם הושתקו. המנגנוני כוח שבעצם איפשרו את מערכת ההשתקה ואת הניצול הם בעצם אלה שמפורקים פה עכשיו. זה מאוד לא פשוט אבל לצערי התופעות האלה היו כל הזמן. פשוט עכשיו נדמה שהן יוצאות החוצה״.
יש גם את פרשת סרסור הסוהרות.
״זו פרשה שלדעתי היא אפילו חמורה יותר. יש פה חיילות שהמדינה שולחת אותן לשמור בצו מדינה, זה אתוס שהוא הרבה יותר משמעותי. בעצם אנחנו מגלים שדרגים שאמורים היו לשמור עליהן ועל ביטחונן , דרגים שניצלו אותן. בתוך בית הכלא, מול אסירים, זה דבר שהוא לא נתפס. זו אחת הפרשות החמורות שניתן לראות. כל הרצף של תרבות האונס ופגיעות מיניות שמקלקלות כל חלקה טובה ואפילו במקום שלדעתנו זה הכי קדוש, נשים שהתגייסו למען ביטחון ישראל מתוך שליחות של סולידריות לחברה בערך ומוצאות את עצמן מופקרות. זו פרשה שנמצאת בקצה של התופעה הקשה הזו".
ביום שני האחרון, ח"כ לזימי דרשה דיון מהיר בנושא ההשתלטות של אלפרד אקירוב על חבר כלל ביטוח על רקע הפנייה שלו לרשות שוק ההון לקבלת היתר שליטה ב"כלל החזקות" חברת האם הציבורית. לזימי פנתה במכתבה: "רכישה זו עלולה לעמוד בסתירה מוחלטת לנאמר בחוק הריכוזיות, משום שלאקירוב אחזקות משמעותיות בארץ והן בחו"ל, שישפיעו ללא ספק על קבלות ההחלטות של 'כלל ביטוח', ויהוו ניגוד עניינים חריף. זאת בחברה המנהלת כ-250 מיליארד שקלים של כסף שאחוז ניכר ממנו ציבורי. מדו"ח דנציגר משנת 2020, עולה כי ההשתלטות של כלל ביטוח על ידי אקירוב, לא נעשית בתום לב, אלא מתוך ניסיון להפעיל לחץ זר על בעלי תפקידים בחברה עמם הוא מסוכסך. ההחלטה להתיר לאקירוב להיות בעל השליטה בחברת 'כלל אחזקות' היא החלטה בעלת השלכות כבדות משקל על הציבור ועל המשק, ועל הכנסת לוודא כי ההחלטה שתתקבל ברשות שוק ההון לא תפגע בהם".
מאיפה הגיע המתקפה במהלך השבוע על אלפרד אקירוב בנוגע לשליטתו ב"כלל ביטוח"?
"כשמישהו מקבל את הסמכות על העתודה הפנסיונית שלנו לכל הפחות צריך להעלות את זה לשיח הציבורי במיוחד שלאקירוב יש רקורד של התנהלות לא זהירה וחכמה עם כסף. בסופו של דבר, אישור בנוגע למי שמתעסק בפנסיה שלנו צריך להיות עם יראת קודש של ממש. צריך להתקיים על זה דיון ציבורי , לבדוק האם ההיתר הזה הוא נכון, האם יש לשקול את זה? ולנהל איזה דיאלוג וזה די תמוה שדווקא אקירוב מקבל אישור כזה זה לא משהו שמחלקים אותו כמו צעצוע ודווקא אקירוב מקבל אישור כזה".
גם מינויו של עמיר פרץ עורר סערה, מה עמדתך בנושא?
"אני חושבת שמלכתחילה עמיר הגיע עם רקורד מאוד מרשים לפוזיציה הזו. צריך באמת להבין למה בשלב המקובל, לא ניתן המינוי הזה כי לדבר על כשירות מישהו שמילא כל כך הרבה תפקידים ציבוריים זה קצת אבסורד ומצד שני אין ספק שהעניין שממשלה בסוף לוקחת את ההחלטה הוא מעוות לכשל עצמו. יש פה שני דברים שהם כביכול סותרים. לפסול בן אדם על סמך הרקורד הציבורי שלו ולא להסתמך על קריטריונים נוספים. אגב, אני לא בטוחה שהייתי רוצה במינוי איש פיננסים או איש שמגיע מתעשייה כזו או אחרת ולאו דווקא איש שהגיע מהממשלה ויודע לנהל מערכות גדולות גם כאיש פוליטי, פוליטיקה היא לא דבר מגונה, היא לא דבר בזוי , היא דבר שלא פעם ראה אינטרס ציבורי ומסתכל על חברה בנוסף לעוד שיקולים שהם שיקולי רווח גרידה. מה שכן, שממשלה לוקחת החלטה כזו יש פה טעם נפגם. אבל יש להגיד הכל תחת אותה קונסטלציה מעוותת שזה נוצר בה. בסופו של דבר זה כן מינוי של שר הביטחון שהביא אותו ויש לו את הסמכות להציע את זה. הדעה שלי פה היא די אמביוולנטית".
ב-3 בנובמבר האחרון, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הציגו את העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל בהדרגה עד 2026, כאשר באוצר נכנעו לאיומים ונענו לדרישות שגם יבטיחו כי השכר לא יירד או יוקפא במהלך 2022. יחד עם זאת, סוכם על תוספת של יום חופש למשכורות המינימום מ-12 ל-13, ללא סוף שבוע ארוך ושילוב של עבודה מהבית. השכר יועלה מרמה של 5,300 שקל כיום בחמש פעימות עד הרף החדש.
כזכור, תנועת "עומדים ביחד" פתחה בקמפיין "מינימום 40", חלק מהקמפיין כלל הגשת הצעת חוק עליה היו חתומים חברי כנסת ממפלגת העבודה ולזימי היא אחת מיוזמות החוק. אותו מתווה יצר ביקורת בקרב התנועה שפתחה בקמפיין: "ליברמן בחר בפייק מתווה שמעלה את שכר המינימום בחצי שקל לשעה. מי שמכנס מסיבת עיתונאים מחויכת כדי להודיע על העלאה של חצי שקל, נוהג באטימות ובקמצנות ומתעלם מהבעיות היומיומיות של שני מיליון שכירים, שהעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה תשפר ישירות את מצבם. נמשיך לקדם את הצעת החוק שיזמנו בעד מינימום 40, שכרבע מחברי הכנסת כבר חתמו עליה".
היית מנושאות הדגל של מיזם "מינימום 40" ובתקופה האחרונה דווקא שמענו על מתווה ששר האוצר אביגדור ליברמן עבד עליו ביחד עם ההסתדרות של מינימום 6,000 שקל לחודש.
"אני חושבת שיש את ההסתדרות בכלל לדבר על ההעלאת שכר המינימום. שיש את איגוד העובדים הגדול במשק שבכלל מסתכל על סוגיית השכר במשק ועל צמצום תופעת העובדים העניים במשק. לטעמי, 6,000 שקל זה לא מספיק ולכן העלינו את ההצעה של מינימום 40 שקל לשעה ואני מאוד מקווה שנצליח לעלות את זה לאפילו יותר. מה שבטוח ש-5,300 שקל שכר בלתי אפשרי וכל עלייה היא מבורכת ולכן אני מברכת על העלייה וההישג של ההסתדרות, אני חושבת שזה לא מספיק ואנחנו נצטרך לחתור למימוש הרעיון של המינימום 40 לשעה".
אבל למה דווקא מינימום 40?
"זה שכר שהרבה יותר מכבד מול היוקר פה, מול התשלומים שצריך להתקיים בכבוד. צריך להבין שמרבית האנשים שנמצאים במעגל העוני בישראל הם אנשים עובדים, זה דבר שלא נתפס. כדי להעלים את התופעה הזו צריכים שכר מכבד. עכשיו בגרמניה העלו בבת אחת את שכר המינימום ב-30%, זה יוצא משהו של כמו 43 שקלים לשעה. הגיע הזמן שגם בישראל יעשו מהלכים דרמטיים כדי להבין שצריך להתמודד עם השכר המנצל. לא סתם אנחנו רואים היום בריחת עובדים ממשרות שאי אפשר להתפרנס בהם בכבוד, זה תהליך גלובלי שרואים אותו מחלחל גם בישראל. המדינה צריכה להבין שחלק מהטיפול בתופעה הזו היא לתת תנאים ושכר רגילים במשרות שהמשק זקוק להם כמו משפחתונים, סייעות בגנים, כמו גננות. זו חובה שלנו להבין מאיפה המצוקה הזו נובעת".
בזמן האחרון, חברות כנסת כמו אמילי מואטי ואפרת רייטן קראו לבני גנץ לרוץ בפריימריז של מפלגת העבודה, מה קורה עם העניין הזה לצד ההתנגחויות בעבר, כיום יש "פלירטוטים" עם כחול לבן?
"אין שום פלירטוטים. התקשורת שואלת אותנו מה אנחנו אומרות על חבירות ואנחנו עונות תשובה הכי טובה, מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה שהיא דמוקרטית. כל מי שרוצה להתחבר מוזמן לרוץ בפריימריז. אנחנו לא מייצרות חיבורים ומזמינות את כולם למפלגה דמוקרטית שבה כל אחד שרוצה להיות נבחר ציבור יכול להתמודד בה ולהיבחר בה, לגיטימי".
עדיין היו מחלוקות בין שתי המפלגות?
"התקשורת היא זו ששואלת אם יש חיבורים, חברות הכנסת עונות בצדק. זה לא שיהיה חיבור , מי שרוצה להתמודד ולהיבחר יש לו מקום, ומי שלא רוצה ימצא את עצמו בחוץ. זו מפלגה דמוקרטית מבחוץ ומבפנים יכולים להתמודד בה. זה מאוד חשוב שזה יתאים את הערכים שלנו של תנועת העבודה שזה חברה צודקת, שיוויון, שלום, זכויות עובדים וכלכלה משגשגת".
אם כבר נגענו בבני גנץ הייתה לך באופן אישי ביקורת על החלטתו להגדיר שישה ארגונים כארגוני טרור והשבוע קראת לו להגדיר את להב"ה כארגון טרור.
"אני חושבת שכשמכריזים על ארגוני זכויות אדם כארגוני טרור צריך לנהל על זה דיון ציבורי או לבטח לנהל על זה דיון בוועדות הרלוונטיות: הקבינט הביטחוני, ועדת החוץ והביטחון, כשזה לא קורה עולות שאלות ובצדק. אגב, עד היום לא נענו ועד היום אני שואלת למה הן לא נענו אפילו בבסיס שלהן. אנחנו מאוד מקוות שיהיו תשובות מתישהו זו חובה שלנו לשאול שאלות ולהבין נסיבות של דברים. חובה ציבורית. כנ"ל ארגון להב"ה כבר כמה פניות נעשו עליהם לפני זה בכדי להוציא אותם מהחוק. זה ארגון שהוא ארגון טרור לכל דבר ויש לו זרוע פרלמנטרית בכנסת וזרוע אזרחית שהיא באמת מסכנת את שלום הציבור ואת החיים המשותפים במיוחד בערים המעורבות. שלחתי בקשה לשר הביטחון שהגיע הזמן שיעשה מעשה ולא צריך לפחד לפעול מול טרור יהודי. הגדולה שלנו היא היכולת להגיד שאנחנו מתמודדים מול כל תופעות הקצה. ולא רק שזה מתוך פוזיציה וכוח. אני מאוד מקווה ששר הביטחון יעשה מעשה".
אלא אם כן יש מידע מודיעיני שבגינו הוכרזו ארגוני זכויות אדם פלסטיניים כארגוני טרור, המהלך הזה חמור ובטח לא מובן מצד מדינה ריבונית חזקה שלא צריכה להרתע מארגוני זכויות אדם, אלא להפך. אך יותר מכל האקט הזה- לא מוסרי ורומס זכויות. בתחילת השבוע אוציא לשר הביטחון שאילתא בנושא.
מבחינת תקשורת, יש המון שיח ברשתות על אתרוג תקשורתי, את חושבת שיש שוני בין התנהלות התקשורת בממשלה הקודמת לנוכחית?
"הביקורת שלי היא אחרת. אני מקווה שהתקשורת תתחיל לשאול אותנו שאלות מהותיות על חזון ומדיניות שתאתגר אותנו וזה לא דבר שקורה בממשלה ויהיה שיח אידיאולוגי ערכי ולא שיח צהוב. לא על חיבורים, פיצוצים בקואליציה, הגיע הזמן להיגמל מהעיתונות הרדודה ולעבור לעיתונות שמאתגרת אותנו ואת העשייה הציבורית שלנו. אז לא נראה תופעות של אנשים שהיו שרים בעבר והיום הם לא טורחים להגיע לכנסת או לוועדות. אלו תופעות שניתנות לקיום רק תחת עיתונות שלא דורשת עשייה פרלמנטרית ולציבור מגיע יותר. אז אני דווקא לא מתייחסת לאתרוג או לא אתרוג אני מקווה שיאתגרו אותנו בפעולות שלנו בממשלה ובכנסת. ביום שזה יקרה אני אהיה מרוצה".
זה שיח שבה מבפנים: יועצי תקשורת, ציוצים, חברי כנסת.
"אני לא שולטת בזה, מה הייתי מצפה? העשייה שלי היא נטו פרלמנטרית, מייצרת סדר היום וחזון, אני לא מתקוטטת לרוב תקשורתית. גם שהיו עניינים, גם סביב השישה ארגונים לא החזרתי אש חזרה, אמרתי את הדברים שלי וחשוב לי מאוד להגיד עמדה אבל לא לייצר שיח שכולו התקוטטות אלא שיח שמדבר על אידיאולוגיה. זה לא פשוט, כי זה לא מה שכביכול נדרש היום וזו הדרך שלנו להיות ממשלה מתפקדת ופרלמנט מתפקד. בואו נדבר על מדיניות וחזון ולא רק צהוב כי זה לא מה שמשרת את הציבור" .
