בשורה התחתונה: הבינלאומי ממשיך להפתיע אותנו עם שפת ה-low tech הנועזת שלו גם כאשר הוא רוצה לבשר חדשנות בנקאית עם מאפיינים של היי טק. 

חשוב לעשות הבדל משמעותי בין המוצר לפרסומת. המוצר "חשבון ירוק" מפתיע בשגרתיות שלו, או שאני מפספסת משהו. חשבון ירוק איננו אלא הצטרפות הבינלאומי לזירת הבנקאות הדיגיטאלית או הישירה שקיימת כבר מספר רב של שנים. בנקאות ישירה אינה אלא זו שמצליחה להחזיר ללקוח עמלות עו"ש, עמלות ני"ע ומט"ח במידה שהוא מבצע את הפעילות שלו בערוצים הישירים. אין פה news של ממש למרות שהבינלאומי רוצה להפגין מובילות בהשקעות ובכלל.

הבנק הבינלאומי. קרמי-קאט

למרות שאפתנות זו, אי אפשר שלא להרים גבה. כל כמה שנים צצה ועולה הצהרה מצד בנק זה או אחר כי הוא הוא זה שמוביל את עולם החדשנות, במיוחד החדשנות הדיגיטאלית שמאפשרת בנקאות ישירה מכל מקום בכל עת. בכל פעם שיש חידוש כמו מוקד טלפוני ישיר דרכו ניתן לנהל חשבון, אינטרנט שמאפשרת ביצוע פעולות מהמחשב, אינטרנט יותר מהיר, יותר פעולות אונליין שפעם לא יכולנו לבצע, סמארטפון שמשמש פלטפורמה לאפליקציות וכדומה - תמיד יהיה איזה בנק שימהר לקחת בעלות על החידוש. גם חברות אשראי, חברות ביטוח וגופים שמספקים שירותי בריאות - רובם ככולם רוצים לבשר את בשורת החדשנות ששימשה ותמשיך לשמש זירת קרב כמעט ברורה מאליה במתן שירות ללקוח.

לאומי צועק שנים שהוא מוביל בבנקאות דיגיטאלית, וירטואלית, ישירה. כמוהו גם בנק הפועלים.

 במובן הזה הרעיון הנושן "לאומי פותח לי מחר חדש" לא השתנה. מה שמשתנה כל הזמן זה הטכנולוגיה עצמה. התשוקה להתהדר בה לא גוועה מעולם אך חשוב להכות בברזל בעודו חם. הקליפ של הבינלאומי מכה בה כשהברזל טיפה התקרר והתקשה. חובת ההוכחה על הבינלאומי.  תוכיחו לי שחשבון ירוק זה משהו שאמור לערער את שלוותי ואולי להוציא אותי מהבנק שלי. ועם זאת, הפרסומת נפלאה בעיני. אהבתי לפרסומות הבינלאומי היא אהבה שאינה תלויה בדבר.

יחסית ל'חדשות של אתמול', מצליחה השפה של הבינלאומי בכל זאת לחולל פלאים. והשפה של הבינלאומי היא שפת הנונסנס וה-low tech של אסי כהן שבכלל לא חשוב אם הוא משחק את הלא-לקוח-פוטנציאלי-המטומטם של הבינלאומי או שהוא משחק את הלקוח החכם שמסתכל לכולנו מעל הראש - הוא תמיד עוזר לנו לראות לנגד עינינו בנק אחר שהוא שונה מהאחרים.

אסי מגיש לנו בנק אמיץ שלא קריטי לו להצטייר כשיא הטכנולוגיה והגאונות הפיננסית. הוא מספיק בטוח בעצמו ובשכל של קהל לקוחותיו. במקרה הנוכחי נולד סיפור שלם סביב נושא הדאגה לעתיד. ההשראה טכנולוגית. אפליקציות זה העתיד (נו). אבל זה מקבל טוויסט מעניין. אשתו של אסי מזניקה סטארט אפ בשם קרמי-קאט. הקונספציה מצחיקה והזויה. אתה שולח תמונה של החתול שלך ואשתו של אסי הופכת אותו לחתול קרמיקה. הכי לא וירטואלי. הכי חמרי תרתי משמע. הכי הומור עצמי. זה ממשיך הלאה כשמסתבר לנו שהגיבור, אסי, לא מאמין  לרגע שהמיזם יצליח, אבל הוא משקיע בעתיד יחסיו עם אשתו, ולכן לא ממהר  לריב איתה על כך. הוא זורם איתה אגב צביעת חתול ג'ינג'י מחימר. בסאב טקסט יש לנו בנק שאוהב אותנו איך שאנחנו והוא מציע לנו לאהוב אותו כפי שהוא...

החשבון הירוק נצבע, לפתע, בצבעים אנושיים, ארציים ויומיומיים ולא טכנולוגים - קרים - מתכתיים - עתידניים. היופי בפרסומת הוא שהיא מסמנת לנו את מושג העתיד ולא את מושג העתידנות. הבינלאומי קצת צוחק משפת העתידנות ומייצר מיזם גמלוני של שליחת חתולי קרמיקה בדואר. אנחנו לא לוקחים את עצמינו ברצינות תהומית, מעבירה הפרסומת, ואנחנו פונים לאנשים כמונו שיודעים לצחוק מעצמם ולצחוק בכלל. אם אתם כאלה תעבירו את המצלצלים לחשבון הירוק כי בטווח הרחוק (כך לפחות רוצה הבנק שנאמין) זה ישתלם לכם ופירוש הדבר לדאוג לעתידכם.

אני אוהבת את הקול הלא מתלהם של הבינלאומי ואני סולחת לו שלא תמיד הוא ממציא את הגלגל כמו למשל במקרה הנוכחי. אסטרטגיה טובה של מותג קיימת בדיוק בשביל ימים כאלה בהם קורה שאתה לא הראשון שפרצת לתודעה ולא אתה תהיה זה שישנה את העולם, כי אמרו את זה קודם.