"אין כמעט שיחה מקצועית שלא מדברים בה על הפצצה של פסק הדין בעניין לוויתן. הפסיקה היא לא סוף פסוק, יש  גם בקשה לדיון נוסף שהוגשה על ידי השלטון המקומי. האירוע מעסיק אותנו לא מעט, יש 2,000 עררים שתלויים ועומדים ומחכים להכרעה, עד שתינתן החלטה בבקשה לדיון נוסף". כך אמרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"ש, במסגרת כנס לשכת שמאי המקרקעין באילת.

לדבריה, "פסק הדין מאוד דרמטי בהרבה מקומות הוא מאוד מאתגר, לכן גם יש בקשה לדיון נוסף כאמור. פסק הדין הזה סותר הלכות קודמות ובסופו של יום אנחנו מדברים על תכנית שהיא ערטילאית לכאורה. כי בתמ"א 38 נדע על התוצאה שלה רק כשיממשו אותה בהיתר הבניה".

"הדו"ח של הצוות שאנחנו ניהלנו עוד לא יצא ואני ממש מקווה שהוא יצליח לצאת. בסוף זה מגיע לקובעי מדיניות ופותחים הכל מחדש. עשינו עבודה מאומצת עם הרבה גורמי מקצוע בממשלה ופתחנו לגמרי את תחום היטלי ההשבחה, דגמנו את כל הקשיים בתחום ופתחנו  אותו לשיתוף ציבור מאוד רחב.  זה רק מראה כמה הנושא הזה מורכב. האתגרים המרכזיים מתמקדים בהתמשכות ההליכים בתחום.  אנחנו לפעמים מקבלים טלפונים מעורכי דין שמציגים תיק ואומרים  לנו עוד בראשיתו בוועדה המקומית, שהם כבר יודעים שהוא יגיע לבית משפט עליון בגלל סיפור היטלי ההשבחה וכל תיק כזה מעכב שורה של החלטות".

פס"ד לויתן הוא דרמטי. במסגרתו, העיריות הפסידו בבית המשפט העליון בשאלה חשובה בנוגע להיטלי השבחה בתמ"א 38. בפסק הדין, שפורסם לראשונה באתר ice, בית המשפט דחה את הערעור של עיריות תל אביב וירושלים וקבע כי צריך להתחשב בהשפעה של תמ"א 38 על עליית השווי של הנכסים. המשמעות: כשהשווי הקודם גדל, מצטצמם הפער בינו לבין השווי החדש, ולכן היטל ההשבחה קטן וזו מכה לרשויות המקומיות.

יוליס התייחסה גם לאפשרות להחזיר את מס רכוש שיוטל על קרקעות ריקות. היא אמרה, "כל חקיקת התקציב מלווה ברפורמות מבניות. משרד המשפטים מקבל את זה לפני משרדי הממשלה ויש לנו דד ליין להחליט מה נשאר בחוברת ומה יוצא ממנה. ההצעה להוריד את מס רכוש מעוררת המון שאלות, למשל - על מה יושת המס? על קרקע ריקה, אבל מה זה קרקע ריקה? האם זו קרקע שאין בה פעילות בכלל? מה ההגדרה של קרקע חקלאית? או האם יושת המס רק על קרקע המיועדת לבניה? ואיך רשות המיסים שולחת את השומה הראשונה האם באמצעים טכנולוגיים או אחרים. אני מקווה שיהיו לנו התשובות לדברים אלה בעוד מספר ימים".

בכנס דיבר גם מנהל רמ"י, ינקי קוינט, שבירך את ההחלטה להגשת חוק ועדת ערר חיצונית לשומות רמ"י ואמר, "יש פקודה מנדטורית - בתי דין לקרקעות, להקים בתי משפט שיעסקו בקרקעות יש הרבה סכסוכים, למה צריך להסביר כל פעם את עולם המקרקעין והשפה הזו לשופט? אם יהיה משהו חיצוני ברמה טובה וככל שיהיה טריבונל יותר מקצועי כך יהיה טוב יותר".

בהתייחסות למס רכוש, בניגוד לעמדתו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר קווינט כי "אנחנו בעד מס רכוש. זה מאיץ בנייה, יש קבלנים שאוגרים קרקעות ולא מממשים אותם ואם נגרום דרך המס לעודד בניה נוכל לשמר שטחים פתוחים ולשמר שטחים חקלאיים וגם נגרום לניצול יעיל יותר של הקרקע. יש מיסוי כזה בחו"ל, בבלגיה וצרפת למשל וזה מאוד מקובל להטיל מיסים על קרקע לא ממומשת. גם מסקנות ועדת טרכטנברג היו המלצות על קנס לצורך עידוד בניה. חוק מס רכוש נפל על היישום שלו- בירוקרטיה וקשיים, את זה צריך לתקן".

בנושא הדיור להשכרה ארוכת טווח ציין קווינט כי, "אנחנו בעד דיור להשכרה. אנחנו יושבים וחושבים על מודלים חדשים לשכירות עם שר הבינוי והשיכון ודירה להשכיר להציע שוב את  המודל של שכירות רוכשת שתהיה אופציה אחרי כמה שנים של שכירות לרכוש דירה".

קווינט נשאל על כניסתה של אינבידיה לישראל והוסיף: "זאת ברכה למדינת ישראל שחברה כזו מוכנה להקים מרכז פיתוח במדינת ישראל, גם אם זה בטבעון ולא בקריית שמונה, כל הסביבה תהנה מזה. הצענו להם בין 15-20 נקודות מרכזיות,  הם בחנו 5 בצורה יותר קפדנית והחליטו להקים את המרכז בטבעון. הערך והתמורה לביטחון הלאומי גבוהה בהרבה ממה שדובר. שר האוצר היה זה שהציע את ההנחה למרות שהם כלל לא ביקשו.  אם משווים  את מה שהחברה מקבלת לעומת מה שנתנו לאינטל לפני 25 שנה זה לעין שיעור נמוך יותר, הדרישות שלהם היו מאוד צנועות".

"לקק"ל היו הסתייגויות כי זאת קרקע שלהם אבל לא ראוי ולא מכובד לנהל שיח כזה מול חברה בסדר גודל שכזה, שבאה להשקיע בישראל ואז בא מישהו ואומר שזה התקציב שלי, אין סיבה ששיח כזה ישוקף כלפי שחקנים זרים שרוצים לעודד השקעות זרות וחכמות אסור שהדברים יצאו ככה החוצה", הוסיף.

בנוגע למחלוקת בשימוש ה-AI בשומות ובהתייחסות להערות יו"ר לשכת שמאי המקרקעין שאף כלי AI לא יכול להחליף שמאי מקרקעין, הסכים קווינט עם הקביעה.

ומה יקרה למחירי הדיור? עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת התכנון מחוז מרכז, הוסיף כי "יש תחושה בשוק שהמחירים נעצרו ויתכן שתתחיל ירידה במחירים", הוא אומר, תוך שהוא מוסיף כי יזמים נמצאים כיום בחוסר ודאות. לדבריו, "ירידה במחירים עלולה לגרום לכך שהרבה מאוד פרויקטים שאושרו לפי תקן 21 בהנחת מחירים מסוימים, לא יוכלו לצאת לפועל".

תהליכי התכנון התקצרו בצורה דרמטית ציין גדרון אך עדיין ישנם פערים, "זה לוקח זמן, יש טענות שמאיות, משלב ההפקדה עד לשלב ההתנגדויות ויש צורך בשינויים דרמטיים. "הוועדה המחוזית עובדת לפי התקן שהופקד, אי אפשר בשלב ההתנגדויות לפתוח את התקן. הוועדה המחוזית מנסה לעשות שיפורים בשלב ההתנגדויות להוריד חניות אורחים לעתים להוסיף 10-20-30 יחידות דיור, להוריד שצ"פים כדי להגדיל את הרווחיות".

עוד ב-

השר דודי אמסלם יורה: "שוק הנדל"ן? אם אהיה שר האוצר הדברים יראו אחרת"

לכתבה המלאה

גדרון, סיפר כי היה שותף לניסוח תקנות הרישוי העצמי והוא עד לתאוצה שהמהלך צובר בשטח. "משרדי אדריכלים רבים נכנסים לעניין במהירות, ובקרוב משרד שלא יכנס לרישוי העצמי יישאר מאחור", הוא מעריך. לדבריו, "יזמים מצליחים כיום להוציא היתר בנייה תוך 4-5 חודשים בלבד, כאשר העלות השולית מתקזזת עם המהירות הרבה".