מבקר המדינה ובנק ישראל, טייק 2: בעקבות דוח הביקורת של מבקר המדינה, בו הביע ביקורת נוקבת כלפי בנק ישראל והמקפח על הבנקים, החליט משרד המדינה להשיב לטענות וכעת הוא טוען כי על בנק ישראל בעצמו לתקן את הליקויים.

"דוח המשכנתאות שפורסם היום מדבר בעד עצמו. התגובה של בנק ישראל אינה מכבדת אותו ומוטב היה שלא היתה מגיעה לעולם. העבודה על הדוח נעשתה באופן יסודי ומקצועי. טענותיו והתייחסותו נבחנו בקפידה כמקובל. יצוין כי גם בפגישה שנערכה לאחרונה בין המפקח על הבנקים (דני חחיאשווילי, א"י) למבקר המדינה, לבקשת המפקח, הוא הודה על דוח הביקורת המקצועי והיסודי. על בנק ישראל לתקן את הליקויים", נמסר מהמבקר. 

אז על מה בעצם המהומה? מבקר המדינה מצא ליקויים בהתנהלות של בנק ישראל בעניין מבצעי הקבלנים, וזאת דווקא אחרי שהבנק המרכזי והמפקח על הבנקים, היו אלה שהובילו לצמצום משמעותי במבצעי הקבלן ולהאטה בשוק. המבקר הפנה אצבע מאשימה וטען כי זוהי "פגיעה ביציבות משקי הבית".

בביקורת שלו כתב המבקר כי על אף רפורמת השקיפות של הפיקוח על הבנקים, שיעור התיחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 הוא נמוך יחסית ועומד על 37% בלבד. הוא ביקר את תחום ייעוץ המשכנתאות שאינו מוסדר בחוק, והסביר שצרכנים חשופים לשיטות שיווק אגרסיביות, וכן לגביית שכר טרחה מופרז, וייעוץ שאינו בהכרח אובייקטיבי.

בבנק ישראל תקפו בחזרה את המפקח וטענו כי "שוק המשכנתאות חשוב מדי מכדי שיידון בדוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות". הם פירטו כי "המבקר כותב, כי צעדי הפיקוח לא צלחו והיקף האשראי המצטבר בהלוואות בסבסוד קבלנים קפץ פי 18.5, אך בפועל, מדובר בניתוח שגוי מתודולוגית, המשווה נתון חודשי לנתון מצטבר" הם הוסיפו כי הפיקוח על הבנקים מקבל מידע שוטף ברמה חודשית ובנוסף ענה לטענת המבקר לפיה אין לפיקוח נתונים קריטיים על סיכון, כי הוא "מוזמן לאתר בנק ישראל למצוא את הנתונים האלה".

כזכור, המבקר האשים את הפיקוח ואת בנק ישראל על קבלת החלטות חסרת אחריות והיעדר פיקוח על הסיכונים שחונקים את הציבור. הדוגמה הטובה ביותר של המפקח היא ביטול מגבלת ריבית הפריים (מסלול הריבית המשתנה הקצרה) בדצמבר 2020. בנק ישראל אישר ללווים להגדיל את רכיב הפריים המלווה בסיכון גבוה, מבלי לבחון את ההשלכות לעומק. כשהריבית זינקה, הלווים מצאו את עצמם עם זינוק ממוצע של כ-1,047 שקלים בהחזר החודשי - וזה לדבריו מהווה מכה אנושה למשפחות שלקחו משכנתא.

הוא מאשים את בנק ישראל בעצימת עיניים מול "מבצעי הקבלנים" (נוסחאות דחיית תשלומים כמו 20/80). הוא מסביר כי היקף האשראי במסלולים אלו זינק פי 18.5 בתוך פחות משנתיים, ל-8.3 מיליארד שקלים. המבקר מצא כי הלווים חותמים על עסקאות ללא חיתום בנקאי מספק, והבנק המרכזי לא קבע משקלי סיכון מותאמים להלוואות הללו, שמסווגות בסיכון נמוך בטעות. עוד נמצא כי המשקל של ההלוואות בסיכון גבוה בתיק האשראי כבר חצה את רף ה-31%.

עוד ב-

מבקר המדינה: בנק ישראל הפקיר את רוכשי הדירות לטריקים של הקבלנים

לכתבה המלאה

ביקורת קשה נוספת מופנית כלפי יעילות הרפורמות של בנק ישראל. רפורמת השקיפות בתיחור המשכנתאות מאוגוסט 2022. הנתונים שמצא מביכים: 63% מהלווים בשנת 2024 בדקו הצעה בבנק אחד בלבד. שיעור התיחור (37%) נמוך אפילו מהתקופה שקדמה לרפורמה. עוד הוא מצא כי הציבור פשוט לא קונה את "הסלים האחידים" של הרגולטור (98% העדיפו את סלי הבנקים), מה שמוכיח שהרפורמה נכשלה במבחן התוצאה והבנקים ממשיכים לשמר את מעמדם (כיום ארבעה בנקים מחזיקים ב-93% מהשוק).