"היום מחירי הדירות גבוהים, ועלויות המימון גבוהות וצריך לזכור, אנחנו, היזמים, לא מרוויחים את כל הסכום. חלק גדול מאוד מהמחיר נובע בכלל מהקרקע ומהמיסוי. מתוך ארבעה מיליון שקל לדירה למשל, חלק משמעותי הולך למדינה: מחיר הקרקע, מס רכישה, מסים שונים, היטלים ותשלומים נוספים. כלומר, יותר מ-70% ממחיר הדירה מורכב למעשה מעלות הקרקע שהמדינה מוכרת ומהמיסים שמוטלים על הדירה". כך אמר בעלי לוזון-רונסון, איש העסקים עמוס לוזון, במהלך כנס של לשכת רואי החשבון בישראל.

לוזון דיבר במהלך הכנס על מס הרכישה ואמר: "העלו את מס הרכישה ל-10% כדי למנוע ממשקיעים לקנות דירות. אבל מה קרה בפועל? המשקיעים הפסיקו לקנות, ולזוגות הצעירים עדיין אין מספיק כסף כדי לקנות דירה - ואז הכול נתקע. צריך להחזיר את מס הרכישה לרמה של 5%, כמו שהיה קודם. כיום, יש התחלות בנייה כי היזם כבר קנה קרקע, שילם עליה, ומשלם עליה ריבית, אז הוא אומר לעצמו: "אני אוציא היתר, אני אתחיל לבנות, אולי אצליח למכור" כי הוא לא יכול פשוט להשאיר את הקרקע בלי לעשות כלום, הוא השקיע בה ומשלם עליה מימון".

לוזון, המשמש גם כיו"ר דוראד, עמוס לוזון, דיבר על המצב בשוק האנרגיה והוסיף: "אנחנו לא רוצים להקים את דוראד 2, אנחנו מקימים את דוראד 2. הרכישה הושלמה כבר לפני כשנה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אבל יש שתי מהמורות והבעיה העיקרית היא שלא ייתכן שמעלים כך את דמי השכירות על הקרקע".

"פקידים מנותקים". לוזון (סיון פרג')

על האתגרים במשק האנרגיה אמר: "הגענו למצב שבו כבר ארבעה חודשים אנחנו מתמודדים עם גל חום באירופה, והוא יכול להגיע גם אלינו. במקרה כזה נראה כנראה הפסקות חשמל יזומות משמעותיות. יכול להיות שלא ינתקו משקי בית, אבל יתכן בהחלט שיעשו הפסקות חשמל יזומות במפעלים או בבסיסי צהל.  בסופו של דבר יצטרכו "לשבת על השלטר" ולהקטין צריכה. ופה נכנסת צריכת החשמל הגוברת בעקבות הקמת חוות השרתים וכניסת ה-AI. ישראל צריכה למעשה להכפיל את יכולת ייצור החשמל שלה. זה אומר שלא תחנה אחת, לא חמש, לא עשר ולא עשרים יספיקו. אנחנו רואים היום הרבה מאוד יוזמות להקמת דאטה סנטרים וזה מצוין, שיקימו את כולם. אבל אם לא יהיה חשמל, הם יעמדו כמו מצבות. ולכן חייבים להבין את המשמעות. לצערי, ברשות החשמל עדיין לא מבינים את גודל האירוע. יושבים שם בסופו של דבר פקידים שלא מבינים את המשמעות הכלכלית והלאומית של מה שעומד לקרות".

על האתגרים באספקת הטורבינות הוסיף לוזון "אף אחת מארבע או חמש התחנות האלה לא תקום לפני 2030–2031, בגלל בעיית אספקת הטורבינות. אין כיום מספיק טורבינות בעולם. מדינות המפרץ, למשל, רכשו מחברת סימנס את כל כושר הייצור עד 2030. חברת מיצובישי כבר מצמצמת פעילות מול ישראל בגלל המלחמה. אנחנו די מבודדים בעולם, ולכן כל יזם או קבלן שמסכים לעבוד איתנו היום — זו משימה בפני עצמה".

על הקשיים מול הרגולטור אמר לוזון "הצעתי שנלך לבוררות - בואו נבחר מישהו מוסכם. מי שייבחר, יהיה. שופט בדימוס, נשיא בית המשפט העליון בדימוס או אפילו השמאי הממשלתי. תבחרו מי שאתם רוצים. בואו נלך להכרעה מקצועית. אתם תביאו חוות דעת של מי שאתם רוצים, ואני אביא חוות דעת של מי שאני רוצה. בסוף יהיה גורם שיכריע. אני לא מבין מה הבעיה. מדוע המדינה לא יכולה לגשת לבוררות? הרי לבית משפט אפשר ללכת. אבל לבוררות אי אפשר?

לוזון הוסיף לתאר את המאבק שלו: "70% מהמאבק שלי הוא מול הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. אבל האם הם מוכנים להיפגש איתי או לדבר איתי? הם לא זמינים. הם יושבים מאחורי דלת סגורה. הדרג הזה פשוט מנותק וזו בדיוק הבעיה. מה הוא מבין בעסקים או בכלכלה, שהוא יחליט אם משהו מותר או אסור? קודם כול, יש כאן גם בעיה רחבה יותר של מתח בין הדרג המקצועי לבין הדרג המשפטי. הדרג המשפטי חשוב, כמובן, אבל הוא צריך לשמוע את אנשי המקצוע. הדרג המשפטי צריך להנחות, להגיד: 'אתם יכולים לעשות את זה', 'אתם לא יכולים לעשות את זה' - בסדר גמור. אבל הבעיה היא כשהוא מתחיל להכתיב לאנשי המקצוע איך לנהל את הענף".

לוזון חשף את המתרחש מאחורי הקלעים בעת קבלת ההחלטות: "הייתי בפגישה אצל שר האנרגיה, יחד עם אנשי רשות החשמל, והוא אמר להם בצורה מפורשת: "אני רוצה את כל חמש התחנות. המדינה צריכה חשמל". שר האנרגיה אמר את זה בעצמו בישיבה: אני רוצה תחרות ואני רוצה להוזיל את מחירי החשמל. ככל שיהיו יותר תחנות כוח, תהיה יותר תחרות. אבל חשוב לי לדייק: התשובה של הרגולטור היא לא תשובה קטגורית של 'החלטנו שלא וזהו'. יש דרך שבה הדברים צריכים להיעשות כדי להגיע לתוצאה מסוימת.

עוד ב-

המנכ"ל אמר שהמחירים ירדו ב-20% - מה קרה לדירות של תדהר?

לכתבה המלאה

"לטענתם, לפי הבדיקות שלהם, המדינה זקוקה כרגע רק לתחנת כוח אחת נוספת, והממשלה כבר קיבלה החלטות שהן מעבר לצורך הזה. אבל מצד שני, הם בעצמם מציינים שבין השנים 2030 ל־2040 המדינה תצטרך לפחות עוד 13 תחנות כוח ופה נוצרת הסתירה. כלומר, באותו מסמך עצמו הם אומרים שמ-2030 עד 2040 צריך להקים עוד 13 תחנות, אבל במקביל לא מאשרים את דוראד 2 ולכן יש כאן חוסר התאמה בין ההבנה של הצורך העתידי לבין ההחלטות שמתקבלות היום. אני מראה להם שאם דוראד 2 לא תקום, המדינה עצמה תפסיד. המדינה מחזיקה 37.5% מהתחנה, זה החלק הגדול ביותר בדוראד. אני מציג להם את הנזק שעלול להיגרם למדינה אם דוראד 2 לא תקום - יותר ב-3 מיליארד שקל הפסד".