דבריו של עמוס לוזון אתמול, בכנס רואי החשבון, לא הפתיעו את היזמים. כבר תקופה ארוכה שחלקם מסתובב עם "בטן מלאה" על פקידי האוצר, אבל לוזון היה הראשון שהחליט לדבר. "70% מהמאבק שלי הוא מול הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. אבל האם הם מוכנים להיפגש איתי או לדבר איתי? הם לא זמינים. הם יושבים מאחורי דלת סגורה. הדרג הזה פשוט מנותק וזו בדיוק הבעיה. מה הוא מבין בעסקים או בכלכלה, שהוא יחליט אם משהו מותר או אסור? הבעיה היא כשהוא מתחיל להכתיב לאנשי המקצוע איך לנהל את הענף", אמר, והסביר כי מחירי הדיור לא יכולים לרדת כש-70% מההכנסות עוברות למדינה, בעיקר למסים ולתשלום על הקרקע.

בכנס דיבר גם ינקי קוינט. בימים אלה, שמו של קוינט עולה לכותרות בעיקר בגלל הקשרים אחרים. במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון היו צריכים לקבל החלטה לגבי מחליפו עוד בדצמבר, אבל העניינים הסתבכו, והם מינו ממלא מקום. כעת, לאחר מינויו של יהודה אליהו, בד"ץ מתערב ודוחה את המינוי, כשבינתיים הם יצטרכו למצוא פתרון זמני נוסף ולמנות אדם ראוי שיוכל למלא את החלל העמוק שקוינט השאיר.

קווינט התייחס למחירי הדיור ואמר כי "להערכתי, המחירים ימשיכו לרדת בצורה מתונה. בפועל, כבר היום יש ירידות משמעותיות יותר מאלה המשתקפות במדדי הלמ"ס. ראינו את המגמה הזו כבר במכרזי הקרקעות לפני כשלוש שנים. הקבלנים מתמחרים את הקרקעות בהתאם לריבית, אך גם בהתאם למחירי הדירות שהם מעריכים שיוכלו למכור בעתיד. כאשר בתל אביב נרשמות ירידות מחירים של עשרות אחוזים, נוצר אפקט דומינו שמשפיע על כלל רחבי הארץ. כיום, קבלנים שלא מצליחים למכור דירות נאלצים למכור אותן במחירים נמוכים יותר. היקף המבצעים משמעותי מאוד, ובתקופה של ריבית גבוהה הוא אף מתרחב. מעבר להנחות במחיר, הם מציעים הטבות כמו מטבחים, מזגנים, ריהוט, נקודות חשמל ותוספות נוספות – הכול כדי לעודד מכירות. למרות זאת, ההטבות הללו עדיין אינן באות לידי ביטוי באופן מלא במדדי מחירי הדיור".

לא צופה התרסקות. קוינט (ויקיפדיה/ מרק ניימן, לע"מ)

עוד הוסיף קוינט: "כיום יש כ-85 אלף דירות חדשות שאינן מכורות. לפני שנתיים המספר עמד על כ-40 אלף בלבד וכמן כן, הנתונים שפורסמו מחזקים את מה שאנחנו אומרים כבר בשנתיים האחרונות. דובר על ירידה של כ-20%, ואני חושב שהנתון הזה משקף את המציאות בשטח. בסופו של דבר, זה עניין של היצע וביקוש ושל מצב השוק. במשך שנים המדינה ניסתה להדביק את קצב הגידול באמצעות פתרונות נקודתיים, במקום לספק מראש את התשתיות הנדרשות ואת מוסדות הציבור. הקושי נבע לא פעם מהמחלוקות סביב השאלה האם שיווק הקרקע יכול לממן את אותן תשתיות. בפועל, אם עבודת הממשלה הייתה מתואמת ומסודרת יותר, רבים מהחסמים הללו לא היו קיימים".

קוינט מסביר כי "האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול, והצורך בדיור רק הולך ומתרחב. בשנים הקרובות יהיה צורך בכמות גבוהה מאוד של יחידות דיור, ולכן אני לא צופה התרסקות של מחירי הדיור. עם זאת, אני בהחלט סבור שהמחירים צריכים להמשיך לרדת באופן מתון."

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר, הקבלן ראול סרוגו, הוסיף: "אני לא רואה את מחירי הדירות עולים בתקופה הקרובה, אבל זה לא אומר שלמדינה מותר להירדם בשמירה. צריך להמשיך ולהאיץ את שיווקי הקרקעות ואת פיתוח התשתיות. אם הקצב הזה יירד, ובמקביל נראה את הקונים חוזרים לשוק בעקבות סיום המלחמה והורדת הריבית, מבלי שהמדינה תיערך מראש עם שיווקי קרקע, תשתיות וכל מה שנדרש - בתוך פרק זמן קצר יחסית נראה את עליות המחירים חוזרות".

עוד ב-

מחירי הדיור לא יכולים לקרוס - והנה הסיבה המרכזית לכך

לכתבה המלאה

עוד הוא הוסיף: "במקום להוריד את מחיר הדירה, קבלנים מעדיפים להציע הטבות אחרות כמו מסלולי תשלום כמו 20/80 או 15/85, שדרוגים למפרט הטכני, מטבחים, מזגנים והטבות נוספות. זו הדרך שלהם לעודד מכירות, מבלי לפגוע ברוכשים שכבר חתמו על חוזה. צריך גם להבין שהיזמים והקבלנים מגיבים במהירות לשינויים בשוק. כאשר הם רואים שקצב המכירות יורד והמלאי גדל, הם פשוט מאטים את קצב פתיחת הפרויקטים החדשים".