מחירי הדיור בישראל עדיין גבוהים. לאחרונה המחירים מתייצבים ואפילו נמצאים במגמת ירידה מסוימת, אבל רבים ציפו לקריסה מוחלטת עקב המלחמה והריבית הגבוהה. הריבית מתחילה לרדת, המלחמה (לפחות בינתיים) מאחורינו - והציפייה היא להתייצבות.

עם זאת, הסיבה לכך שהמחירים לא קרסו נעוצה גם במחירי הקרקעות ועלויות הבנייה. מחירי הקרקעות במכרזי רמ"י ירדו ב-25%, אבל הקרקעות הפרטיות דווקא נמכרות בעלייה מסוימת, בעיקר בכל הקשור לקרקעות למגורים ולא למשרדים.

באשר לעלויות הבנייה, אומדן לשכת שמאי המקרקעין מוכיח כי עלויות הבנייה עלו כמעט בכל הארץ - כולל זינוק של 15% במרכז תל אביב. עדכון האומדן ליוני 2026 מצביע על התייקרות ב-54 מתוך 64 סעיפי ההשוואה. בממוצע משוקלל עלו העלויות בכ-3.2% בתוך שנה. העלייה החדה ביותר נרשמה בבנייה נמוכה במרכז תל אביב, מ-10,400 ל-12,000 שקל למ"ר.

העלות לקבלן עולה, ולכן קשה לו להוריד מחיר. בניין בבנייה (פלאש 90/ יונתן זינדל)
 

הנתונים האלה מגיעים דרך לשכת שמאי המקרקעין בישראל, שמפרסמת את עדכון יוני 2026 לאומדן עלויות הבנייה, האומדן שנועד לשקף באופן מדויק ועדכני יותר את עלויות הביצוע בפועל ברחבי הארץ. האומדן כולל 16 אזורים גיאוגרפיים וארבע קטגוריות בנייה: בניין נמוך, בניין גבוה, בניין רב-קומות ובנייה תת-קרקעית. השוואת הנתונים ליוני 2025 מצביעה על התייקרות רוחבית, אך לא אחידה, בעלויות הבנייה. מתוך 64 סעיפי השוואה, ב-54 נרשמה עלייה, שבעה נותרו ללא שינוי ורק בשלושה נרשמה ירידה.

בממוצע משוקלל של כלל האזורים והקטגוריות, עלויות הבנייה עלו בשנה האחרונה בכ-3.2%. העלייה הממוצעת הגבוהה ביותר נרשמה בבניין נמוך, כ-4.2%. עלות בניית בניין גבוה עלתה בממוצע בכ-3.3%, בניין רב-קומות בכ-2.9% והבנייה התת-קרקעית בכ-2%.

העלייה החריגה ביותר באומדן נרשמה בבניין נמוך במרכז תל אביב, שבהם עלתה העלות מ-10,400 שקל למ"ר ביוני 2025 ל-12,000 שקל למ"ר ביוני 2026. זינוק של כ-15.4% בתוך שנה.

גם עלות הבנייה של בניין רב-קומות במרכז תל אביב עלתה באופן משמעותי, מ-12,000 ל-12,700 שקל למ"ר. התייקרות של כ-5.8%. זוהי עלות הבנייה הגבוהה ביותר המופיעה באומדן המעודכן. בבניין גבוה נרשמה עלייה של כ-3.7%, מ-10,700 ל-11,100 שקל למ"ר.

בממוצע משוקלל של ארבע קטגוריות הבנייה, מרכז תל אביב התייקר בכ-6.9%. העלייה האזורית הגבוהה ביותר באומדן. גם בדרום ובמזרח תל אביב נרשמו עליות בולטות. עלות בניית בניין נמוך עלתה מ-7,500 ל-8,000 שקל למ"ר, עלייה של כ-6.7%, ואילו עלות בניין גבוה עלתה מ-7,300 ל-7,700 שקל למ"ר, עלייה של כ-5.5%.

בעבר הירקון עלתה עלות בניית בניין גבוה מ-8,700 ל-9,100 שקל למ"ר, בעוד שבבניין רב-קומות נרשמה עלייה מתונה יותר, מ-10,500 ל-10,600 שקל למ"ר.

עלייה בולטת נרשמה גם בהרצליה וברמת השרון. בהרצליה וברמת השרון נרשמה עלייה בכל ארבע קטגוריות הבנייה. העלייה החדה ביותר באזור נרשמה בבניינים רבי-קומות, מ-7,400 ל-7,900 שקל למ"ר, כ-6.8%.

עלות בניית בניין נמוך באזור עלתה מ-6,700 ל-7,000 שקל למ"ר, ובניין גבוה התייקר מ-6,900 ל-7,200 שקל למ"ר. בממוצע משוקלל של ארבע הקטגוריות, עלויות הבנייה באזור עלו בכ-4.8%.

בירושלים נותרה עלות הבנין הנמוך ללא שינוי, ברמה של 7,000 שקל למ"ר. עלות בניין גבוה עלתה מ-6,700 ל-6,900 שקל למ"ר, ועלות בניין רב-קומות עלתה מ-7,600 ל-7,700 שקל למ"ר. מנגד, העלות התת-קרקעית ירדה מ-4,100 ל-4,000 שקל למ"ר. בממוצע משוקלל, העלייה בירושלים הסתכמה בכ-0.8%.

ברמת גן ובגבעתיים עלתה עלות הבנייה הנמוכה מ-6,400 ל-6,700 שקל למ"ר, אך עלות בניין גבוה ירדה מ-7,700 ל-7,500 שקל למ"ר. עלויות הבנייה הרב-קומתית והתת קרקעית נותרו ללא שינוי. בסך הכול נרשמה באזור עלייה ממוצעת משוקללת של כ-0.4% בלבד.

הנתונים מלמדים כי העלייה בעלויות הבנייה אינה תופעה המוגבלת לתל אביב ולמרכז הארץ. בחיפה עלתה עלות בניית בניין רב-קומות מ-5,700 ל-6,000 שקל למ"ר, התייקרות של כ-5.3%. באילת עלתה העלות לבניין גבוה מ-6,500 ל-6,800 שקל למ"ר, ולבניין רב-קומות מ-6,800 ל-7,100 שקל למ"ר.

בבאר שבע והסביבה עלתה עלות בניית בניין רב-קומות מ-5,700 ל-5,900 שקל למ"ר, והעלות התת קרקעית עלתה מ-3,200 ל-3,400 שקל למ"ר. גם בגולן ובגליל העליון, בשפלת החוף, בשרון, בשומרון ובמדבר יהודה, הערבה והנגב נרשמו עליות ברוב קטגוריות הבנייה.

הפערים הגיאוגרפיים נותרו משמעותיים: עלות הקמת בניין רב קומות במרכז תל אביב עומדת על 12,700 שקל למ"ר, יותר מפי שניים מהעלות באזורים שבהם מחירי הביצוע נמוכים יותר.

התקופה שבין אמצע שנת 2025 לאמצע שנת 2026 התאפיינה בהמשך השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על ענף הבנייה בישראל. הענף המשיך להתמודד עם מחסור משמעותי בכוח אדם מקצועי, מעבר נרחב להעסקת עובדים זרים בעלויות גבוהות יותר, התארכות לוחות זמנים בפרויקטים ועלייה בעלויות המימון והביצוע. במקביל, נרשמה עלייה במדד תשומות הבנייה, בעיקר כתוצאה מהתייקרות רכיב העבודה, לצד התייקרויות בחלק מחומרי הבנייה והמוצרים המיובאים.

בנוסף, במהלך התקופה נרשם גידול במספר החברות הקבלניות שנקלעו לקשיים ואף חדלו מפעילות, דבר שהשפיע על זמינות קבלני הביצוע ועל רמות המחירים בשוק. לצד זאת, הפער בין היקף התחלות הבנייה לבין קצב השלמת הפרויקטים בפועל המשיך להתרחב, בין היתר עקב מגבלות כוח האדם ושרשרת האספקה.

עדכון אומדן עלויות הבניה של לשכת שמאי מקרקעין משקף את מכלול הגורמים שצוינו, את עלויות ההקמה בפועל ואת תנאי השוק העדכניים, תוך מתן משקל לשינויים בעלויות העבודה, חומרי הבנייה, משכי הביצוע ורמת הסיכון בענף.

עוד ב-

המנכ"ל אמר שהמחירים ירדו ב-20% - מה קרה לדירות של תדהר?

לכתבה המלאה

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, מציינת: "עדכון אומדן העלויות, במיוחד בתקופה הנוכחית, ממחיש את החשיבות של בחינת הכלכליות של פרויקטים באמצעות נתונים שמתעדכנים בהתאם למציאות. עלייה של כמה מאות שקלים למ"ר, ובמקרים מסוימים אף יותר מאלף שקל למ"ר, מתורגמת בפרויקט בהיקף משמעותי לעשרות מיליוני שקלים ועשויה להשפיע באופן ישיר על היכולת להוציא אותו לפועל. הנתונים מצביעים על התייקרות רוחבית כמעט בכל הארץ, ולכן תחשיבי עבר אינם יכולים עוד לשמש בסיס מספק לבחינת פרויקטים כיום. ועדות התכנון נדרשות לבצע התאמות תוך כדי תנועה, בהתאם לאזור, לסוג הבנייה ולעלויות הביצוע בפועל. רק עדכון שוטף וגמיש של התחשיבים יאפשר לבחון פרויקטים באופן ריאלי ולמנוע מצב שבו תוכניות מאושרות על הנייר אך אינן כלכליות לביצוע. הלשכה רואה  חשיבות רבה למשק כולו ולשוק הדיור בפרט בשמירה על כלכליות פרויקטים שתבטיח את הוצאתם לפועל".