ריבוי דירות בבניין משותף הוא מתכון לבעיות. זו הסיבה שבגללה אנשים לא אוהבים לרכוש דירות במגדלי ענק, של 30-40 קומות, אבל גם פרויקט בוטיק הוא לא ערובה להבטחת יחסים טובים בין הדיירים. לעתים, ניגודי אינטרסים בין בעלי דירות יכולים לגרום לבעיות כאשר חלקם מבקשים לבנות תוספת או הרחבה על גג הבניין ואילו אחרים מבקשים לקדם פרויקט התחדשות עירונית. אלה כשמדובר בזכויות קניין, זה יכול להגיע, פעמים רבות, לבית המשפט.

מקרה קיצון שכזה הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט, בעניין בניין מגורים ברחוב הרב עוזיאל 3 בירושלים. מספר בעלי דירות בבניין כבר הוציאו היתר בניה כדין לתוספת בניה על הגג, אולם הליכים אלו נבלמו בעקבות סכסוך בין שכנים. מצד אחד, אלו השכנים שרוצים לבנות על הגג, ומצד שני, אחרים מקדמים במקביל פרויקט תמ"א 38 (חיזוק) בבניין. הם פנו לבית המשפט וזה נעתר לבקשתם והוציא צו מניעה המונע את המשך הבניה על הגג.

השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים בחרה להעדיף באופן מובהק את קידומו של פרויקט ההתחדשות העירונית על פני האינטרס הפרטי של בעלי זכויות הגג. בהחלטה נקבע כי הבניה הפרטית על הגג תגרום לפגיעה ברכוש המשותף ובזכויות הקנייניות של יתר בעלי הדירות בבניין, תוך התעלמות מהליכי התכנון שהם מקדמים, ואף עלולה לסכל לחלוטין את ביצוע פרויקט התמ"א כולו.

בכך, העניק בית המשפט אור ירוק לרוב הדיירים להמשיך במסלול של חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה, הרחבת הדירות הקיימות והוספת ממ"דים. "בית המשפט בחר לאפשר לבעלי הדירות בבניין לקדם פרויקט תמ"א 38 במסגרתו יחזקו את הבניין מפני רעידות אדמה, ירחיבו את הדירות ויוסיפו ממ"דים בכל דירה.

בית המשפט קבע, שהבניה על הגג תגרום לפגיעה ברכוש המשותף ובזכויות הקנייניות של יתר בעלי הדירות בבניין תוך התעלמות מהליכי התכנון שהם מקדמים ואף עלולה לסכל את ביצוע פרויקט התמ״א", אומר עו"ד דן הלפרט, מומחה בהתחדשות עירונית, שמנתח את ההחלטה.

עו"ד הלפרט (רז רוגובסקי, דרור סיתכהל)

לדבריו, "טוב עשה בית המשפט כשהורה על צו המניעה, שהרי פרויקט התמ״א הוא צורך מהותי ומציל חיים עבור כל בעלי הדירות. בניית ממ״דים וחיזוק מפני רעידות אדמה הן פעולות הכרחיות בכל בניין מגורים ישן ויש להעדיף אותן, ללא כל עוררין, על פני בעל דירה שחפצה נפשו לבנות הרחבה על הגג מבלי שקיבל לכך את אישורם של כלל בעלי הדירות".

עוד ב-

דרמה בבית המשפט: זה הקבלן שרישיונו נשלל

לכתבה המלאה

השופטת ציינה בהחלטה כי "רק לפנים משורת הדין לא יחויבו המבקשים לשאת בהוצאות לאוצר המדינה בשל הגשת הבקשה הנדונה ובייחוד לנוכח מועד הגשתה, כמפורט לעיל".