בתחילת המלחמה החליטה המדינה לצאת בהטבות מפליגות למילואימניקים: היא נתנה להם עדיפות במכרזים, שמה אותם בראש סדר העדיפויות כשמדובר בהגרלות לבניית צמודי קרקע ואפשרה להם לרכוש בתים במחיר זול במיוחד - צ'ק פתוח של מיליון שקל לכל מילואימניק שסייע למדינה באחת התקופות הקשות בתולדותיה.

באוצר ובמשרד הבינוי והשיכון טרחו להזכיר שוב ושוב את החשיבות של מענקים ללוחמים. זאת לא הייתה הכנה לבחירות באוקטובר. הסיפור הזה החל הרבה קודם, עוד לפני שתאריך הבחירות נקבע.

ככל שהזמן עבר, נשמעה ביקורת בעניין הזה: מחוסרי דיור בכל הארץ טענו שכבר לא יוכלו לקנות דירה. שלא תבינו לא נכון. הם צידדו במילואימניקים, אבל דרשו למצוא להם פתרון אחר. במקום זה, המדינה הדירה אותם מהגרלות דירה בהנחה. היא החליטה שההגרלות האלה יהיו, מעתה, שמורות בעיקר לחיילי מילואים. עם זאת, היא החליטה, ובצדק, שההגרלות האלה יהיו פתוחות למחוסרי דיור בלבד. יש לכם דירה? לא תוכלו להירשם, היא קבעה. 

במכרזי רמ"י הדברים עובדים קצת אחרת, ולא ברור למה: לוחמים מחוסרי דיור מקבלים, ובצדק, עדיפות עליונה (אחרי בעלי המוגבלויות) בחלק מהמכרזים בשיטת "הרשמה והגרלה", אבל לוחמים עם דירות מקבלים כמעט אותה הנחה כמו מחוסרי דיור - הבדל של 13 אלף שקל באחד המכרזים שבדקנו. נכון, לוחם מחוסר דיור מקבל עדיפות במכרז, אבל מה ההיגיון לחלק דירות במחיר דומה ללוחם שמחזיק בדירה בשווי של מיליונים? האם למילואימניקים (לא לוחם, למשל) עם דירה בשווי 5 מיליון שקל מגיעה הנחה גבוהה יותר לעומת אדם מחוסר דיור, שבקושי גומר את החודש והצליח להשיג הון עצמי ראשוני? מסתבר שלפי רמ"י, התשובה היא חיובית.

השאלה היא מה חשוב יותר - אנשים מחוסרי דיור, או מילואימניקים שיש להם דירה - האם מטרת ההגרלה היא לגמול ללוחמים, גם כאלה שיש להם דירה? מתברר שהמדינה מעדיפה לוחמים, גם אם הם מחזיקים בדירה בשווי של מיליונים, על פני מחוסרי דיור.

בתעדוף הרוכשים, המדינה כותבת שמילואימניקים לוחמים מכלל הציבור מקבלים עדיפות על פני חיילי מילואים בני המקום. מצד שני, מילואימניק מכלל הציבור יכול להיות גם מחוסר דיור (היא לא הגדירה את זה היטב בהגדרות המכרז). כדי להבין האם ההנחה של לוחם יכולה להיות גבוהה יותר אם יש לו דירה, נכנסנו לעומק המכרז. שימו לב לתוצאה:

מהטבלה כאן אפשר לראות כי מחיר הקרקע ללוחם שיש בבעלותו דירה היא 40 אלף שקל. לעומת זאת, מילואימניק שאינו לוחם, והסיכוי שלו לזכות בקרקע אפסי, ישלם 27 אלף שקל לקרקע. כלומר, אין כמעט הבדל אם החייל מחזיק בדירות או לא מחזיק בדירה. למה? לא ברור. הבדל של 13 אלף שקל הם לעג לרש. במחיר הזה, גם מילואימניקים שאינם לוחמים ומחזיקים בדירות, יירשמו להגרלה ויקוו שהמדינה תיתן להם קרקע במחיר של 30 אלף שקל.

עוד ב-

17.2 מיליון שקל לדירה: העשירים שקונים נכסים לא שמעו על האטה

לכתבה המלאה

הכוונה המקורית של האוצר הייתה ראויה: לגמול למי שסכנו את חייהם למען המדינה. אבל בדרך, המנגנון של רמ"י, האוצר ומשרד השיכון איבד את זה. כשמילואימניק בעל נכסים בשווי מיליונים מקבל הטבה כמעט זהה למחוסר דיור שאין לו קורת גג - מכרזי רמ"י במתכונתם החדשה כבר לא משיגים אף אחת מהמטרות. הם לא באמת פותרים את מצוקת הדיור ומעוותים את מושג הצדק החלוקתי, שעליו דיברו בממשלה כל הזמן.