נדל"ן ותשתיות

פער של מאות אלפי שקלים: כמה שווה מרפסת בדירה בישראל?

מרפסת סוכה הפכה למצרך מבוקש בישראל, בעיקר על ידי הציבור הדתי. כמה שווה היום מרפסת עבור דירה סטנדרטית בישראל. המומחים מסבירים: "יש הבדל בין מרפסת לכביש סוכן למרפסת לפארק. אם יש נוף לים - מדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לדירה"

איציק יצחקי | 26/9/2026 19:15 עקבו אחרינו בגוגל

דירות בדרום תל אביב (צילום עידן ישר, shutterstock)

חג הסוכות מחזיר למרכז הבמה את אחד האלמנטים המבוקשים בדירה הישראלית - המרפסת. חלק מהרוכשים מחפשים דירות עם מרפסת ובדירות החדשות היא כבר קיימת בגדלים שונים: לרוב החל מ-12 מ"ר, דרך 20 מ"ר בפרויקטים שמעניקים תוספת משמעותית יותר ומרפסות גדולות יותר כסטנדרט בפרויקטים בודדים. לדברי שמאים ומתווכים, הפער בין דירה עם מרפסת לדירה ללא מרפסת באותה שכונה עשוי להגיע גם למאות אלפי שקלים.

בעבר מרפסת הייתה תוספת לדירה, אבל היום אף אחד לא יקנה דירה ללא מרפסת. הבית הפך למקום שבו מארחים ומבלים ולכן למרפסת יש תפקיד אחר לגמרי. עבור חלק מרוכשי הדירות היא כבר אינה תוספת נחמדה, אלא אחד השיקולים שמשפיעים על בחירת הנכס. מתווכים בתל אביב טוענים כי מרפסת ממוצעת מוסיפה לפחות 300 אלף שקל למחיר הדירה. עם זאת, יש מקומות שבהן שווי הדירה כל כך נמוך, עד ששווי המרפסת מתוך שווי הדירה קטן משמעותית.

מבחינה שמאית, נהוג לייחס כמחצית משווי השטח הבנוי לשטח המרפסת. כלומר, אם המחיר למ"ר בדירה הוא 30 אלף שקל, מחיר מ"ר מרפסת יהיה 15 מ"ר. במרפסות גדולות הערך יורד ולעתים מחשבים רק שליש משווי מ"ר בנוי, כלומר כ-10,000 שקל למ"ר במקרה הזה.

"הסטנדרט של הישראלים עלה" (ליטל גואלמן)

בחג הסוכות היתרון הזה מקבל משמעות נוספת. מרפסת שמתאימה להקמת סוכה יכולה להפוך למבוקשת במיוחד בקרב משפחות שומרות מסורת או דתיות, אבל הסיפור הרחב יותר הוא השינוי באופן שבו הישראלים תופסים את השטח החיצוני של הבית. גודל המרפסת, הצורה שלה, כיווני האוויר, הפרטיות והנוף הופכים לחלק מהשאלות שעולות כבר בביקור הראשון בדירה.

"הסטנדרט של הישראלים עלה בכל קנה מידה. אנחנו טסים יותר, יוצאים למסעדות ומחפשים רמת חיים גבוהה יותר, וזה נכנס גם לעולם הנדל"ן", אומר עידן ישר, מתווך מרימקס תל אביב. לדבריו, המרפסת הפכה לחלק משמעותי מהאופן שבו רוכשים בעיר מסתכלים על דירה. "המרפסת היא חלק מהלייף סטייל הזה: אנשים אוהבים לארח, לשבת בחוץ אחרי העבודה ולהרגיש שיש להם עוד מרחב פתוח בבית. לכן מרפסת טובה היא היום דבר מאוד 'סקסי' בשיווק של דירה ותורמת משמעותית למכירה".

לדבריו, לא רק הגודל קובע אלא בעיקר הפרקטיות. "בתל אביב הסטנדרט שאנחנו רואים הוא סביב 12 מ"ר, אבל אנשים מוכנים להתפשר גם על 8 מ"ר אם המרפסת מתוכננת נכון. ההעדפה היא למרפסת רחבה וריבועית שנפתחת מהסלון והופכת להמשך של אזור האירוח. מרפסת צרה וארוכה הרבה פחות פרקטית ואף יכולה לפסול עסקה. מצד שני, סלון קטן יחסית שנפתח למרפסת גדולה יכול לקבל ממנה סוג של פיצוי". מרפסת סוכה חשובה במיוחד לציבור הדתי, אך בשוק הרחב רוכשים מוכנים להתפשר על גודל המרפסת וצורתה הרבה יותר מאשר על עצם קיומה.

זה גם בא לידי ביטוי במחיר. "בתל אביב תוספת השווי של מרפסת יכולה להגיע לכ-300 אלף שקל, ואנחנו רואים את זה בבירור למשל ביד אליהו. וכשמוסיפים נוף, הערך עולה עוד יותר. יש הבדל משמעותי בין מרפסת שפונה לכביש סואן לבין כזו שפונה לפארק, וכשמדובר בנוף לים דירה יכולה להימכר במאות אלפי שקלים יותר ואף במיליונים, בהתאם למיקום ולמרחק מהים. הקהל התל אביבי אוהב את הלייף סטייל ויודע לשלם עליו בהתאם".

עבור היזמים, המרפסת היא החלטה שמתקבלת כבר בשולחן התכנון. סמנכ"ל השיווק של חברת אפרידר, תומס אורי מימון, מסביר: "כשמתכננים היום פרויקט מגורים, אי אפשר להתייחס למרפסת כאל נספח לדירה. צריך לחשוב על הפרופורציות שלה, על הקשר בינה לבין הסלון והמטבח, על הכיוונים, על הנוף ועל היכולת להשתמש בה בצורה נוחה. מרפסת גדולה שלא תוכננה נכון יכולה להיות פחות שימושית ממרפסת קטנה יותר שתוכננה היטב. המטרה היא ליצור המשכיות טבעית בין החלל הפנימי לחיצוני".

לדבריו, הדבר משפיע גם על האופן שבו מציגים כיום פרויקטים לקהל הרחב: "בשיווק של דירה טובה כבר לא מראים רק כמה חדרים יש ומה שטח הסלון. המרפסת היא חלק מחוויית המגורים שמציגים לרוכש. כשהיא משמעותית, היא יכולה להיות מקום לארוחות, לאירוח, לקפה בבוקר או לערב עם חברים. בסוכות השימוש הזה מקבל ביטוי מאוד מוחשי, אבל מבחינת הרוכשים מדובר בערך שנמשך כל השנה".

גם בעולם עיצוב הפנים המרפסת כבר אינה נתפסת כחלל נפרד שצריך "לטפל בו" בסוף הפרויקט. לדברי מיה חכמוב גולדברג ורונית חלג, שותפות במשרד עיצוב פנים, מסבירות כי "המגמה שאנחנו רואות היא להפוך את המרפסת להמשך ישיר של החלל הציבורי. אם בעבר היו מסיימים לתכנן את הסלון ואז חושבים מה עושים בחוץ, היום מסתכלים על שני החללים יחד. בוחנים את הריהוט, התאורה, מקומות הישיבה, ההצללה והצמחייה מתוך מחשבה שהמרפסת היא למעשה עוד אזור מחיה בבית".

הן מדגישות כי ככל שהמרפסת גדולה יותר, כך גם השימושים בה מתרחבים. "אפשר ליצור אזור אירוח, פינת אוכל חיצונית, אזור ישיבה או שילוב של כמה פונקציות. המפתח הוא לא להעמיס, אלא לתכנן אותה בהתאם לאופן שבו בני הבית באמת חיים. כשעושים את זה נכון, פתיחת הוויטרינה משנה את התחושה של כל החלל הציבורי ויוצרת חיבור הרבה יותר משמעותי בין הבית לחוץ".

שמאי המקרקעין ויועץ המשכנתאות יקי אברמוב, מנהל התחום הפיננסי במאני ורימקס ישראל, מסביר כי למרפסת יש משמעות שחורגת מאיכות החיים שהיא מספקת. "חג הסוכות תמיד מציף את החלום הישראלי למרפסת, אבל מעבר לאווירת החג, הוספת מרפסת היא גם מהלך של השבחת הנכס. מבחינה שמאית, תוספת הערך של מרפסת מתומחרת בטווח שבין 0.3 ל-0.5 משוויו של מ"ר בנוי רגיל. כלומר, מעבר לשימוש היומיומי, מדובר בתוספת שיכולה להקפיץ את שווי הדירה ולהפוך את ההשקעה במהלך לכדאית מבחינה כלכלית".

לדבריו, לצד שאלת הכדאיות, חשוב לבחון גם כיצד מממנים את התוספת. "אחת הטעויות שבעלי נכסים עושים היא לפנות להלוואות צרכניות יקרות וקצרות מועד, שעלולות להכביד על התזרים החודשי. האלטרנטיבה היא לבחון מימון באמצעות שוק המשכנתאות ומינוף הדירה הקיימת. כלים המיועדים לשיפוץ ולהרחבת הנכס מאפשרים לפרוס את העלויות לשנים ארוכות יותר", הוא מוסיף.

עוד ב-

דירת 5 חדרים ב-12 מיליון שקל: על מחירי הדיור בשכונה השקטה

לכתבה המלאה

אברמוב מציין כי שיעור המימון תלוי גם במעמד הנכס: "בדירה יחידה ניתן לקבל מימון של עד 75% משווי הנכס, אצל משפרי דיור בדירה חליפית עד 70%, ובדירה להשקעה עד 50%. לכן, לפני שמוציאים הון עצמי נזיל או לוקחים הלוואה צרכנית, כדאי לבחון את אפשרויות המימון שעומדות בפני בעל הנכס ולבנות אסטרטגיה שמתאימה לפרויקט".