נדל"ן ותשתיות

הקבלנים במתקפה חסרת תקדים נגד אלקין: "חקיקה דורסנית ופופוליסטית"

פגיעה בחופש החוזים ובחופש העיסוק, הדיון החפוז בחוק וההחלטה להחלתו לרטרואקטיבי -  הקבלנים נלחמים בכנסת ובממשלה על התיקון בחוק המכר, מאיימים לפנות לבג"ץ ומאשימים: "התערבות פסולה מצד המחוקק שאין לה יכולת לצנן את שוק הדיור הורתח"

מערכת ice | 
ראול סרוגו, זאב אלקין (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
התיקון לחוק המכר שעבר בשבוע שעבר ממשיך לעורר סערה, והתאחדות הקבלנים החליטה להיאבק בו גם דרך בית המשפט העליון, עם מתקפה חריפה נגד שר הבינוי והשיכון זאב אלקין.
כזכור, בכנסת הועבר התיקון שקידם השר אלקין במטרה לחסוך עשרות אלפי שקלים לרוכשי הדירות, כאשר הוחלט כי חברות הבנייה יוכלו להצמיד למדד התשומות רק עד 40% ממחיר הדירה ולא את מחיר הדירה כולו כפי שהיה עד כה. 
 
התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הארגון היציג של המעסיקים בענף הבניין והתשתיות, שלחה מכתב חריף לשר הבינוי והשיכון אלקין, כמו גם ליו"ר הכנסת מיקי לוי על "התערבות חקיקתית פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי" בכל הקשור לחופש החוזים וזכות הקניין של קבלנים בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים. הקבלנים גם תוקפים את ההחלטה להחיל את החוק לרטרואקטיבי "מדובר בתיקון לחוק שבהליך חקיקתו נפלו פגמים מהותיים רבים המחייבים, כשלעצמם, את ביטולו".
לדברי הקבלנים, החקיקה שנועדה כביכול להילחם במחירי הדיור הינה "דורסנית ופופוליסטית", וכי "אין בינה לבין היכולת לצנן את שוק הדיור הרותח דבר וחצי דבר", והוסיפו כי "תוצאת החקיקה היא החמרה שלא לצורך של חקיקה קיימת לכיוון של התערבות פסולה מצד המחוקק בכלים מקובלים הנהוגים שנים (הצמדה למדד) לא רק בענף הבניה אלא בכל המשק", וכי אפילו הזמן שהביאו לקבלנים להתארגן מפרסומו היה שבוע בלבד.
 
כראיה מציגים הקבלנים גם את דברי נציג משרד המשפטים שאמר במהלך הדיון בכנסת כי ישנה בעייתיות משפטית בהתערבות בחופש החוזים וכי יש בכך פגיעה בחופש העיסוק, כמו גם שינויים בהצמדת המדד. בד בבד, בכל הקשור לרכישת הקבלנים את הקרקע - אזי המדינה דורשת כי התשלום שקבלנים משלמים לה על קרקע אותה הם רוכשים במכרזים שונים, יוצמד למדד "דין אחד למדינה ודין אחר לקבלנים".
במכתב הוסיפו הקבלנים גם אותה בעייתיות הקשורה בשוק המשרדים: "עוד יצוין בהקשר זה, כי התיקון לחוק משפיע מהותית גם על שוק המשרדים, חרף העובדה שבכל מקרה אין בהתערבות בו כדי לסייע להגן על רוכשי דירות כפי שמתיימר התיקון לחוק לעשות. למעשה, לא זו בלבד שאין כל סיבה להחיל את התיקון לחוק גם על שוק המשרדים באשר תכלית החוק לא עוסקת במחירי המשרדים, אלא שהגבלת ההצמדה פוגעת פגיעה חמורה הרבה יותר בקבלנים הבונים משרדים לעומת קבלנים הבונים דירות. שוק המשרדים מושפע ביתר שאת מעליות מחירי התשומות (ברזל/אלומיניום/מערכות מתקדמות וכו'. הגבלת ההצמדה של מחירי המשרדים ל-40% בלבד לא משרתת את ציבור רוכשי הדירות, ובכל מקרה, שוק המשרדים הוא שוק של שחקנים חזקים שלא זקוקים להתערבות מעין זו שמציע התיקון לחוק".
בכך למעשה הקבלנים דורשים את ביטולו של התיקון לחוק באופן מידיי או לכל הפחות להקפיאו עד לבירור הדברים, כאשר בהתאחדות הקבלנים אומרים ל-ice כי אם התיקון לא יבוטל הם יעתרו לבג"ץ בנושא. המכתב נשלח על ידי עורכי הדין איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד  פישר (FBC & Co).
משר השיכון והבינוי זאב אלקין נמסר בתגובה למכתב כי "משרד הבינוי והשיכון פועל בשנה האחרונה במטרה להגן על רוכשי הדירות ולהציע להם פתרונות דיור בהנחות משמעותיות. 
התיקון לחוק המכר נועד לפתור כשל שנמשך שנים, לפיו קבלנים הצמידו למדד תשומות הבניה את כל המחיר בו חלקים  שכלל אינם מושפעים ממדד זה, ובכלל זה מחיר הקרקע. 
כמו כן, גביית מדד תשומות הבניה נעשתה אף לאחר מועד המסירה החוזי, כך שלקבלנים היה תמריץ לדחות את מועד המסירה וליהנות מעליית מדד תשומות הבניה. 
במסגרת התיקון החשוב שעבר בשבוע שעבר נקבע, בין השאר, כי רק חלק ממחיר הדירה יוצמד למדד תשומות הבניה, וכי לא ניתן יהיה לבצע את ההצמדה לאחר מועד המסירה שנקבע בחוזה.
משרד הבינוי והשיכון  דוחה על הסף  את טענות הקבלנים. חוק המכר הוא חוק שמסדיר את היחסים בין הרוכש למוכר ולא בין היזם לבין המדינה.  מטבע הדברים, דברי חקיקה שונים, המשתנים מעת לעת, עשויים לשנות את מערך השיקולים הכלכלי של צדדים לחוזה, גם לאחר חתימת החוזה. כך, למשל, שינויים בדיני המס או בקביעת שיעור הריבית על ידי בנק ישראל, עשויים להשפיע על גובה ההכנסות מפרויקטים (גם אם הם תוצאה של זכייה במכרזים שתנאיהם נקבעו מראש). בנוסף, היזמים ממילא לא יכלו לצפות את השינוי שחל במדד תשומות הבנייה מאז זכייתם במכרזי "דירה בהנחה", ולפיכך גם לא היו יכולים להסתמך על ההכנסות מהפרשי ההצמדה למדד או על כך שיוכלו להמשיך ולגבות מרוכשים מדד תשומות בניה לאחר מועד המסירה החוזי. בהתאם לאמור, לעמדת המשרד, התיקון לחוק המכר הוא ראוי ובוודאי שלא הייתה מניעה משפטית לחקיקתו".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה