מחודש אפריל 2022 החלה העלאה מגמתית של ריבית הפריים (ריבית המשק) שגרמה ועדיין גורמת לכך שההחזר החודשי הכולל של משקי הבית בישראל - על משכנתא והלוואות אחרות, כמו הלוואת בחשבון, הלוואות רכב וכדומה - עלה בצורה כה משמעותית. היא יצרה "כדור שלג" שבו כדי להצליח ולעמוד בהוצאות השוטפות, נאלצים לקחת הלוואות נוספות בריבית גבוהה, משלמים המון על המינוס או שכמעט ולא מצליחים להחזיק את הראש מעל המים.

עליית המדד
גם לעליית מדד המחירים לצרכן ("האינפלציה"), יש השפעה משמעותית על משקי הבית שלנו, אך בניגוד לעליית הפריים, ובהיבט של המשכנתאות שלנו, הוא שחקן "שקט" יותר במופע הזה ואת השפעתו אנו רואים ועוד נמשיך לראות לאורך חיי המשכנתא, בדמות האטה חדה בקצב ירידת הקרן או יתרת החוב לבנק.

בדיוק כמו עם הפריים, רוב המשכנתאות בישראל מכילות לפחות מרכיב אחד שהוא צמוד למדד המחירים לצרכן, ולמרות שהריבית עליו זולה יותר בהשוואה לפריים או למסלולים לא צמודים אחרים, אסור לשכוח שחוץ מחיוב הריבית הרגיל על קרן ההלוואה שלקחנו, במסלול צמוד מדד חל על המרכיב הזה גם חיוב נוסף – שיעור עליית המדד לעומת החודש הקודם. והוא אכן עלה, אפילו עלה מאוד, לאורך שנת 2022 ועד לשיא של 5.4% בינואר 2023.

ליטל למבז (צילום מיטל מיסק)

אז לא רק שבמסלולים צמודי המדד במשכנתאות שלנו ראינו את הקרן המקורית, הולכת ויורדת הרבה יותר לאט, אם בכלל, ההיבט המורגש והמיידי יותר של עליית המדד, הוא העלייה החדה בעלות הצריכה שלנו. במילים אחרות: הכל פשוט נעשה יקר יותר. החל מהמוצרים הבסיסיים שאנו קונים בסופר וכלה בביגוד, פנאי, תיירות ונופש.

התוצאה היא ברורה: גם לעליית המדד תרומה ניכרת ל"כדור השלג", מאחר ונשאר למשק הבית פחות "עודף" מהצריכה, להפנותו לתשלום ההחזר החודשי על ההתחייבויות.

הורדת ריבית הפריים בינואר 2024 והקשר בינו לבין המדד והאינפלציה
אז לאחר 10 העלאות רצופות, סוף סוף הגיעה הבשורה הטובה איתה פתחנו את שנת 2024 – נגיד  בנק ישראל הכריז בתחילת השנה (1.1.24) על הורדת ריבית הפריים בשיעור של 0.25%. אז אם הבשורה כל כך טובה, למה לא עשו את זה קודם? בדיוק בגלל הקשר בין ריבית הפריים לבין האינפלציה:

בנק ישראל מעלה את ריבית הפריים בעיקר כדי לרסן את עליית המחירים במשק (המדד), כי ההנחה היא שאם משק הבית מקבל ריבית גבוהה יותר על פיקדונות וחסכונות, אז הוא יעביר אליהם חלק גדול יותר מהכנסתו החודשית, ובכך יישאר לו פחות כסף להוציא על צריכה. כמו כן אם הכסף יקר יותר – משק הבית ייקח פחות הלוואות, פחות משכנתאות ולכן – יקנה פחות. פחות בגדים, פחות אוכל, פחות מכוניות ופחות נדל"ן. כלומר המטרה ברורה: להוריד ביקושים ובכך - להוריד מחירים.

אם כך ברור שריבית הפריים היא אחד הכלים החשובים ביותר של בנק ישראל לשליטה במשק וייקורה מאפשר לו הורדה של האינפלציה, שבמקרה שלנו עמדה לדוגמא בחודש נובמבר האחרון על 3.3% בלבד, לעומת 5.3% בנובמבר אשתקד.

אז התוכנית הצליחה – האינפלציה נבלמה, אפשר להוריד את הפריים ולתת לציבור לנשום לרווחה. מאידך חשוב מאוד לזכור שאנחנו לא בשנה רגילה, ושבאוקטובר פרצה כאן מלחמה. מלחמה מייצרת ביקושים לסחורות, וביקושים, כבר אמרנו, מייצרים אינפלציה.

לא בכדי הורדת ריבית הפריים באה עם סיוג משמעותי ומפורש מצידו של הנגיד, שהתוכנית הזו תמשיך לעבוד רק אם יהיה שיתוף פעולה מצד השחקנים הנוספים במשחק הכלכלי הזה – לדוגמא הצורך המיידי לקצץ בתקציב הממשלה לשנת 2024, העלאת מיסים ואמצעים שונים למלא את הקופה ולהתמודד עם הגירעון שמלחמה יקרה מייצרת.

עוד ב-

"לא כל הנוצץ זהב": האם כל ההטבות שמציעים הבנקים בעלות ערך?

לכתבה המלאה

* ליטל למבז היא מומחית למשכנתאות, בעלת חברת LDB משכנתא וליווי פיננסי