ממצא חדשני של מדענים מהמכון הרפואי ווייל קורנל שבניו יורק עשוי לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לשומנים בתזונה. החוקרים מצאו כי חומצה לינולאית – חומצת שומן מסוג אומגה-6 המצויה בריכוז גבוה בשמנים צמחיים כמו סויה, תירס וחמניות – עלולה לתמרץ את צמיחתם של תאי סרטן שד מסוג אגרסיבי במיוחד.

לפי הדיווח שפורסם ב־Science Alert, החומצה המדוברת מהווה את אחד השומנים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית, ומצויה הן במזונות מן החי והן במוצרים מתועשים המבוססים על שמנים מהצומח. בעוד שבעבר נחשבה לרכיב חיוני בבניית קרום התא ובוויסות תהליכים דלקתיים, הממצאים החדשים מטילים צל על תפקידה האפשרי בקידום התפשטות סרטן.

החוקרים זיהו כי חומצה לינולאית נצמדת לחלבון בשם FABP5, המצוי בכמויות גבוהות בגידולים מסוימים של סרטן שד. פעולת הקשירה הזו מפעילה שרשרת ביוכימית שיכולה להגביר את קצב החלוקה והצמיחה של התאים הסרטניים. מדובר בסוג סרטן עקשני שמופיע בכ־15% מהחולות, והוא דורש לעיתים שילוב אינטנסיבי של טיפולים כגון כימותרפיה, ניתוח ולעיתים גם הקרנות. שיעורי ההישרדות ממנו נמוכים יותר לעומת סוגי סרטן שד אחרים.

אונקולוגים ותזונאים מזהירים כעת מפני צריכה מופרזת של שמנים צמחיים מסוימים, אך מדגישים שאין מדובר בקריאה להימנע מהם לחלוטין. "התוצאות מספקות כלי להבנה טובה יותר של השפעת התזונה על סוגים שונים של סרטן", הסביר ד"ר ג'ון בלניס, ממובילי המחקר, "אך יש להתייחס למסקנות בזהירות".

גם ד"ר ג'סטין סטבינג הדגיש את החשיבות שבניהול מושכל של צריכת השמנים: "אפשר להעדיף שמן זית או אבוקדו, שבהם רמות החומצה נמוכות יותר", אמר. לדבריו, "שינוי קטן בהרכב השומנים בתפריט יכול להשפיע בגדול על הבריאות".

מנגד, גופי בריאות כמו הקרן העולמית לחקר הסרטן ממשיכים להמליץ על איזון ושימוש מתון בשמנים מהצומח, ומזכירים כי עודף משקל כללי – ולא סוג השומן לבדו – מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות סרטן.

התזונאית סטפני סקיף הוסיפה נקודת מבט חשובה על האיזון בין חומצות שומן מסוג אומגה-6 לאלו מסוג אומגה-3. לדבריה, כאשר היחס בין השתיים נוטה לטובת אומגה-6 – כפי שקורה לא אחת בתפריט המערבי – עלולות להופיע השפעות שליליות.

עוד ב-

מחקר חדש מוכיח חד משמעית: זו הפעולה הפשוטה שיכולה להציל חיים

לכתבה המלאה

למרות הנתונים החדשים, סקירה של 14 מחקרים קודמים שנערכה בשנה שעברה וכללה מעל ל־350 אלף נשים לא מצאה קשר מובהק בין צריכת חומצה לינולאית לבין סרטן שד באוכלוסייה הכללית. עם זאת, המסקנה הברורה היא שהקשרים הללו מורכבים, ודורשים הבחנה מדויקת יותר בין תתי־סוגים של המחלה.