היכולת לדבר עם בעלי חיים היא פנטזיה שליוותה את האנושות מאז ומתמיד, מסיפורי עמים ועד לסרטי "דוקטור דוליטל". כעת, הודות להתקדמות אדירה בתחום הבינה המלאכותית (AI), מה שהיה פעם חלום רחוק מתחיל לקבל צורה מדעית.

חוקרים ברחבי העולם משתמשים באלגוריתמים רבי עוצמה כדי לפענח את התקשורת המורכבת של בעלי חיים, והממצאים מדהימים: מתברר שבטבע מתנהלות "שיחות" מתוחכמות הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינו.

לא סתם קולות: השיחות המורכבות של בעלי החיים
במשך שנים, המדע התייחס לקולות של בעלי חיים כאל אותות פשוטים המבטאים פחד, רעב או חיזור. אך מחקרים מהשנים האחרונות מראים תמונה שונה לחלוטין. לדוגמה, חוקרים שצפו בקופי בונובו בג'ונגלים של קונגו גילו שהם מרכיבים "משפטים" מצירוף של קריאות שונות. קריאת "יללה" (שמשמעותה 'בואו נעשה את זה') יחד עם "נהמה" (שמשמעותה 'תראו אותי') יוצרת מסר מורכב: "תראו מה אני עושה, ובואו נעשה את זה ביחד".

במקרה אחר, חוקרים גילו ששימפנזים משלבים קריאות באופן שיוצר משמעות חדשה לגמרי, בדומה לביטויים וניבים בשפה האנושית. קריאת "נהימה" (הנשמעת בזמן מנוחה) ואחריה "התנשפות" (הקשורה למשחק) גרמה לשימפנזים אחרים לטפס על עץ, לבנות קן ולנוח יחד - פעולה שאף אחת מהקריאות הבודדות לא מרמזת עליה. גם ציפורים מסוג ירגזי יפני הראו יכולת דומה, כשהן מגיבות באופן שונה לסדר שבו מושמעות קריאות האזהרה והגיוס שלהן, מה שמוכיח הבנה של תחביר בסיסי.

ירגזי יפני (shutterstock)

המוח המלאכותי שמקשיב לטבע
האתגר הגדול בפענוח "שפת" החיות הוא כמות המידע העצומה והדפוסים העדינים שהאוזן האנושית מפספסת. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. ארגונים כמו Earth Species Project ו-Project CETI משתמשים במודלי AI כדי לנתח אלפי שעות של הקלטות קוליות של בעלי חיים, ולמצוא בהן דפוסים חוזרים.

אחד הפרויקטים המרשימים ביותר מתמקד בלווייתני זרע. מדענים גילו שללווייתנים יש "אלפבית פונטי" משלהם, המורכב מיחידות של נקישות (קליקים) הנקראות "קודות". מודלי AI הצליחו לזהות שהקודות הללו משתנות בקצב ובתדר באופן שדומה להבדלים בין תנועות (Vowels) ודו-תנועות (Diphthongs) בשפה האנושית, מה שמרמז על מערכת תקשורת ווקאלית עשירה ומורכבת.

ללווייתנים יש "אלפבית פונטי" משלהם (shutterstock)

אז האם זו באמת "שפה"?
השאלה האם התקשורת המתוחכמת של בעלי חיים היא אכן "שפה" עדיין פתוחה לדיון ותלויה בהגדרה. ישנם מספר מאפיינים של שפה אנושית שטרם נמצאו באופן מובהק אצל בעלי חיים, כמו למשל: עקירה (Displacement): היכולת לדבר על מושגים מופשטים כמו העבר, העתיד, או דברים שאינם נוכחים פיזית. יצרנות (Productivity): היכולת להגיד משפט חדש לחלוטין ולהיות מובן על ידי אחרים. דואליות: יצירת מסרים בעלי משמעות מיחידות קטנות יותר, שהן עצמן חסרות משמעות (כמו צלילים ואותיות).

עוד ב-

5 דברים מדהימים שהכלב שלכם מבין עליכם

לכתבה המלאה

ובכל זאת, ככל שהמחקר מתקדם, הגבולות בין התקשורת האנושית לזו של בעלי החיים הולכים ומיטשטשים. אנחנו אולי עדיין לא מנהלים שיחות פילוסופיות עם דולפינים, אבל ייתכן מאוד שהשלב הבא באבולוציה של הבינה המלאכותית לא יהיה רק לדבר איתנו, אלא לתרגם עבורנו את השיחות הסודיות של עולם הטבע.