הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם את דו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019. מנתוני הדו"ח עולה כי השכר הממוצע בשנת 2019 בגופים המתוקצבים והנתמכים עמד על 16,365 שקל לעומת השכר הממוצע בשנת 2018 שעמד על 16,223 שקל, נתון המצביע על עליה ראלית של 0.3%. בעשור האחרון גדל השכר הראלי הממוצע בגופים הציבוריים בשיעור של כ-14%.

מדובר בדו"ח המשלים את דו"ח הממונה שפורסם בחודש פברואר שעניינו הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון. נתונים אלו, בצירוף דו"ח שירות המדינה, מהווים את כלל נתוני השכר אודות עובדי המגזר הציבורי הנקבעים או המפוקחים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר. 

הדו"ח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, קופות החולים ותאגידי הבריאות, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. בנוסף כולל הדו"ח העמקה בשכרם של הרוקחים, הסייעות והסגל הבכיר באוניברסיטאות.

חברות ממשלתיות
השכר הממוצע למשרה מלאה בחברות הממשלתיות עומד על 23,930  שקל. השכר בחברות הממשלתיות, עבור עובדים בגילאי 25-42, גבוה בכ 74% -מהשכר במגזר הפרטי. כ-36% מהעובדים בחברות הממשלתיות, בגילאי 23-58,  הינם עובדים "חדשים" בעלי 5 שנות ותק או פחות, זאת לעומת כ- 67% מהעובדים במגזר הפרטי. כ-90% מהעובדים בחברות הממשלתיות מועסקים במשרה מלאה או יותר.  בעשור האחרון חלה ירידה של כ- 4,500 עובדים בחברות הממשלתיות, זאת, בין היתר, בעקבות רפורמות ותכניות פרישה בחברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל ותע"ש.

שלטון מקומי
עובדי הרשויות המקומיות מהווים כ- 40% מכלל עובדי הגופים הציבוריים וכרבע מכלל עובדי המגזר הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בשלטון המקומי עומד על 11,073  שקל.  השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל. חלק מהרשויות המקומיות מתמודדות עם תופעות של היעדרות, אי החתמת שעון וקושי בגיוס סייעות חדשות. שיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקיד או כמקבלות שכר גבוה בשלטון המקומי עלה בכ- 10%  בעשור האחרון ועומד על כ-  38%זאת לעומת עלייה של 3%  בכלל הגופים הציבוריים.

גופים ציבוריים במערכת הבריאות בישראל ותאגידי בריאות
השכר הממוצע במערכת הבריאות עלה ריאלית ב- 24% בעשור האחרון. זהו הסקטור בו השכר עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כלל הגופים הציבוריים. השכר הממוצע של עובד/ת מערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה. בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה. שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ- 45% נומינלי ובכ- 37% ריאלי בעשור האחרון. שכרו הממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.

סקטור הרוקחים במערכת הבריאות מאופיין בפערי שכר משמעותיים בין ותיקים לצעירים, בין גברים לנשים, בין בתי חולים לקהילה ובין אזורים שונים בארץ. בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות רישיונות הרוקחות הניתנים מדי שנה ביחס לגידול באוכלוסייה, ועלול להיווצר מחסור חמור ברוקחים בישראל. על מנת למנוע ירידה באיכות שירותי הרוקחות ובזמינותם לאזרח ולהגדיל את מספר הרוקחים במדינה, מומלץ על מספר צעדים ביניהם הקלות רגולטוריות שיגבירו את היעילות ויפנו את הרוקחים לעסוק בניהול התרופתי ובייעוץ רוקחי. 

גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה
השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל. עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ- 23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ- 30,555 שקל. האוניברסיטאות מוציאות כ- 145  מיליון שקל בשנה לכיסוי הוצאות נסיעה לכנסים בחו"ל, כשליש מהכספים נצברים לפדיון לטובת חבילת פרישה. רוב האוניברסיטאות מעניקות  "סלי קליטה" במטרה  לגייס חברי סגל חדשים.  גובהו הממוצע של סל קליטה עומד על כ- 240 אלף שקל ואף יכול להגיע לכדי 330 אלף שקל בחלק מהאוניברסיטאות. הסלים ניתנים באופן אחיד מבלי להתחשב בקשיי הגיוס במערכת. למרות ששכרם הממוצע של חברי הסגל מתחומי מדעי המחשב גבוה בכ- 25% משכר חברי הסגל בתחומי מדעי הרוח, עדיין ישנו קושי לגייס חברי סגל במדעי המחשב בשל התחרות עם התעשייה. 

תאגידים
השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עומד על כ- 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של כ- 15% בעשור האחרון, כ- 2% בשנה האחרונה בלבד. שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה של העובדים בתאגידי רווחה וכלכלה גדל בעשור האחרון בשיעור ריאלי של כ- 17%. עם זאת, שיעור העלייה עומד על כ 10%- בלבד בניכוי של עובדי רשות שדות התעופה, ששכרם הריאלי עלה בכ- 26% בעשור האחרון. 26% מהעובדים בתאגידים השתכרו בשנת 2019 שכר ממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.  שכרם הממוצע עמד על 7,076 שקל למשרה מלאה,  ירידה של 2% בהשוואה לשנה הקודמת. בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים  משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור.