קרוב לשמונה מיליארד בני האדם בעולם חיים תחת מגוון רחב של נסיבות פוליטיות ותרבותיות. במונחים רחבים, ניתן למדוד ולהציג את הנסיבות הללו בגרף שקצותיו "חופשי" ול"לא חופשי" - הסאבטקסט הוא שדמוקרטיה נמצאת בצד אחד, וסמכותיות בצד השני.

דו"ח מדד הדמוקרטיה השנה של יחידת המודיעין האקונומיסט (EIU), הוא ניסיון אחד כזה להחיל ציון על מדינות על סמך מידת ההתאמה שלהן לאידיאלים הדמוקרטיים. לפי EIU, מצב הדמוקרטיה נמצא בנקודה הנמוכה ביותר מאז תחילת המדד ב-2006, חלק מכך מייחסים החוקרים למגיפה שהביאה מדינות רבות להידרש לשאלה של בריאות הציבור מול חופש אישי.
 

בדו"ח השנה, ה-EIU דיווח על ירידה בציון העולמי הממוצע מ-5.37 ל-5.28, הירידה הגדולה ביותר מאז 2010 לאחר המשבר הפיננסי העולמי. זה מתורגם לעובדה מפוכחת: רק 46% מהאוכלוסייה חיים בדמוקרטיה "מסוג כלשהו".

לפי הדו"ח בשנת 2021, 37% מאוכלוסיית העולם עדיין חיה תחת משטר אוטוריטרי. אפגניסטן נמצאת בראש הרשימה הזו, ואחריה מיאנמר, צפון קוריאה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסוריה. כמובן שגם לסין יש חלק גדול מהאוכלוסייה שחיה תחת סגנון משטר זה. בצד השני של הקשת יש לנו דמוקרטיות מלאות, המהוות רק 6.4% מהאוכלוסייה. בראש הרשימה הזו נורבגיה, ואחריה ניו זילנד, פינלנד, שוודיה ואיסלנד.

החוקרים מחלקים את המדינות בעולם לארבעה סוגים לפי הקריטריונים הבאים: דמוקרטיות מלאות בהן, חירויות האזרח וחירויות פוליטיות בסיסיות מכובדות, קיימות מערכות תקפות של בלמים ואיזונים ממשלתיים, יש בעיות מוגבלות בתפקוד הדמוקרטיה, והתקשורת מגוונת ועצמאית.

דמוקרטיות פגומות הן מדינות שבהן: הבחירות הוגנות וחופשיות, חירויות בסיסיות מכובדות אך עשויות להיות בעיות, יש בעיות בתפקוד הממשל.
 

משטרים היברידיים העונים למגמות הבאות: הונאה או אי סדרים בבחירות מתרחשות באופן קבוע, לחץ מופעל על אופוזיציה פוליטית, השחיתות נפוצה ושלטון החוק נוטה להיות חלש, התקשורת נלחצת ומוטרדת, וישנן בעיות בתפקוד הממשל.

ולבסוף משטרים אוטוריטריים מוגדרים כמדינות שבהן: פלורליזם פוליטי אינו קיים או מוגבל, האוכלוסייה נשלטת על ידי מונרכיות אבסולוטיות או דיקטטורות, הפרות וניצול לרעה של חירויות האזרח הן שכיחות, הבחירות אינן הוגנות או חופשיות (אם הן מתרחשות בכלל) , התקשורת נמצאת בבעלות המדינה או בשליטה ישירה או עקיפה על ידי המשטר השולט, מערכת המשפט אינה עצמאית, והביקורת על הממשלה מצונזרת.

בהתאם לקריטריונים הבאים המדינות מקבלות ציון בסקאלה של 1-9 כאשר 8ו-9 מסמנים "דמוקרטיה מלאה" ו-1,2 מסמנים "משטר אוטוריטרי".

אז איפה נמצאת ישראל?

הדו"ח מגדיר את המזרח התיכון כמרכז מספר ניכר של מדינות המסווגות כמשטרים אוטוריטריים. למעשה, ציון הדמוקרטיה הכולל של האזור נמוך כעת ממה שהיה לפני תחילת האביב הערבי ב-2010. בפרט נכתב כי "אין מדינות הנכללות בקטגוריה של דמוקרטיה מלאה באזור זה. רק ישראל (7.97) וקפריסין (7.43) נחשבות לדמוקרטיות פגומות". טורקיה, גאורגיה, ארמניה ופקיסטן נכללות בקטגוריה של משטרים היברידיים, ושאר המדינות באזור נחשבות למשטרים אוטוריטריים.

לשם השוואה, צפון אמריקה (קנדה וארה"ב) היא האזור המדורג במקום הראשון במדד הדמוקרטיה עם ציון ממוצע של 8.36, אמנם שתי המדינות ירדו ממעמדן בדירוג העולמי, ארה"ב מדורגת קצת מתחת לישראל עם ציון של 7.85, וקנדה עדיין שומרת על המעמד כדמוקרטיה מלאה (8.87).

מזרח אירופה מציירת תמונה אחרת, שבה אין ולו דמוקרטיה אחת מלאה. שלוש מדינות (מולדובה, מונטנגרו וצפון מקדוניה) שודרגו ממשטרים היברידיים לדמוקרטיות פגומות. הציון של אוקראינה ירד ל-5.57, והפך לאזור היברידי. גם הציון של רוסיה ירד ל-3.24 תוך שמירה על מעמד המשטר האוטוריטרי. חשוב לציין שדו"ח זה של ה-EIU פורסם לפני שהחלה הפלישה לאוקראינה, והסכסוך ישפיע כמעט בוודאות על הציונים בדו"ח של השנה הבאה.

עוד ב-

העיר הלוהטת בישראל: איפה נבנו הכי הרבה דירות חדשות?

לכתבה המלאה

בשנת 2021, מערב אירופה היא האזור עם הדמוקרטיות המלאות ביותר בעולם. למעשה, ארבע מתוך חמשת הדמוקרטיות המלאות המובילות נמצאות באזור זה: נורבגיה, פינלנד, שוודיה ואיסלנד. הורדה בולטת באזור זה אירעה בספרד; המדינה נחשבת כיום לדמוקרטיה פגומה.