הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) את נתוני ההשכלה האקדמית של הורים בישראל, כאשר במוקד עמד הנתון כי בסך הכל לכ-60% מכלל בני 40-5 יש הורים חסרי השכלה אקדמית.

ככל שהאוכלוסייה צעירה יותר, חלקם של אלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית נמוך יותר. מחצית בגיל 5 לעומת שני שלישים בגיל 40. באוכלוסייה הערבית האחוז של בני 7 שלהוריהם השכלה אקדמית גבוה פי שניים מהאחוז בקרב בני 40 (31% לעומת 14%, בהתאמה). האחוז של בני 40 שלהוריהם השכלה אקדמית באוכלוסייה היהודית הלא חרדית גבוה פי שניים וחצי מהאחוז באוכלוסייה החרדית ופי שניים מהאחוז באוכלוסייה הערבית. הפער בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית נשאר יציב, ואילו הפער בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית גדל עם הירידה בגיל.
 

עוד ב-

דירוג האוניברסיטאות העולמי: איזה מוסד ישראלי ממוקם הכי גבוה?

לכתבה המלאה

הסיכוי של בני האוכלוסייה הערבית והחרדית להיכנס להשכלה הגבוהה מושפע מהשכלת הורים יותר מהסיכוי של בני אוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. הסיכוי של גברים להיכנס להשכלה הגבוהה, מושפע מהשכלת ההורים יותר מהסיכוי של נשים. הסיכוי של מי שלהוריו השכלה אקדמית, ללמוד באוניברסיטה גבוה פי 3 מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית.

הסיכוי של מי שלהוריו השכלה אקדמית ללמוד לתואר בתחום מדעי הטבע, המתמטיקה והחקלאות או לתואר ברפואה גבוה פי שלושה ופי שמונה, בהתאמה, לעומת הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית. לעומת האוניברסיטאות, במכללות האקדמיות מתרחשת יותר מוביליות של אלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית. כך, הסיכוי של מי שלהוריו השכלה אקדמית ללמוד משפטים באוניברסיטה גבוה פי שישה מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית, ואילו במכללות האקדמיות הסיכוי עומד על פי כאחד וחצי בלבד. תופעה דומה קיימת בתחומים נוספים.

הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד לתואר בתחום מדעי החברה במכללות אקדמיות הוא הגבוה ביותר (81%), נמוך ב-25% בלבד מהסיכוי של מי שלהוריו השכלה אקדמית.​