שנים רבות אנו עוסקים בפער הגדול בין השכר הממוצע של הגברים לבין זה של הנשים, אשר נוטה כלפי מטה. את התופעה הזו ניתן להסביר בכמה דרכים, אך על ההשערה הזו, שמגובה לאחרונה במספרים, כנראה לא חשבתם. 

על פי 'האקונומיסט', ברחבי העולם ניתן לראות תופעה כללית במסגרתה הרזים הם עשירים והעניים לרוב יותר שמנים. הסיבה לכך בין היתר היא חוסר האפשרות הכלכלית לרכוש מזון בריא, לשלם על שיעורי פעילות גופנית או לפנות את הזמן עבורם וכמובן המחסור באפשרות כלכלית לשלם על השכלה שמאפשרת צמיחה כלכלית. (אשר תורמת בין היתר גם ללמידה על הרגלי חיים בריאים).

עם זאת, מתברר כי שההסברים האלו לא פעם רלוונטיים יותר לנשים ופחות לגברים. משמע, הגרף מתפצל יותר כשנבחן אוכלוסיות נשים עניות לעומת עשירות, מאשר הגרפים המשווים בין גברים עניים לעשירים. 

על פי נתונים סטטיסטיים הסיבה לכך, בניגוד למה שרבים חושבים, לא טמונה בכך שגברים נוטים לעבודות פיזיות היות ונמצא כי רק 3.5% מהם בארה"ב מבצעים עבודות כאלה.

יתרה מכך, נמצא שההבדל בין הנשים הללו הוא כה גדול עד כדיי שהשכר עבור רכישת השכלה שווה ערך לגידול של הנשים הרזות בהיקף השכר שלהן. משמע, הפרמיה בשכר עבור תואר שני עומדת על 18% - נתון שהוא כמעט פי שניים מזה שנשים שמנות ירוויחו אם יורידו כ-30 ק"ג.

כמו כן, על אף העלייה בקמפיינים הקוראים לקבלה עצמית והשלמה עם משקל עודף, המצב רק מדרדר עבור אותן נשים, במיוחד ככל שגילן מתבגר. משמע, הנתונים מראים שהן לא מקודמות באותה מידה ושכר לא עולה. ניתן להסביר תופעה זו, בהקשר לארה"ב לפחות" בכך שהמעסיק במדינה משלם את הפרמיה לביטוח הבריאות ואנשים עם משקל עודף פשוט עולים לו יותר. עם זאת, עדיין לא ברור מדוע נשים נפגעות מכך יותר.

עוד ב-

ילדה בת חמש לוקה בהשמנת יתר קיצונית; אמה נאלצה למגן את המטבח

לכתבה המלאה

אם כן, בעוד שרמת ההומופוביה והגזענות נמצאת בירידה במקומות עבודה, האפליה על רקע משקל הגוף רק הולכת ומחמירה. אם כן, אין ספק שלהיות רזה ישתלם לנשים כלכלית הרבה יותר, אך לא בכול מחיר. השיח סביב הרזיה אמנם השתנה לכאורה אך עדיין נשים מבצעות הליכים אלו תחת רגשות אשמה וקשיים פסיכולוגיים נוספים.