ויראלי

מיכל אנסקי חושפת לראשונה בגיל 44: ''הייתי בדיכאון, מאוד עצובה''

שופטת מאסטר שף מספרת בכאב: ''אני זוכרת ששבוע אחרי שחליתי הכנסתי לפה כפית של דבש, לא הרגשתי מתוק ונחרדתי. מה אני אעשה? מי אני כשאין לי חוש טעם ואני לא יכולה לדבר ולחייך?' גם הדיקציה שלי השתנתה, הייתי צריכה ללמד את עצמי להגיד מחדש מילים שמתחילות באותיות מסוימות''
מערכת ice |  2
מיכאל אנסקי (צילום דניאל שכטר)
אולי לא ידעתם, אבל שופטת מאסטר שף של קשת 12 הוגדרה כפוסט טראומטית בשל השיתוק בפניה. אבל השבוע לא מעט מהחרדות שוב צפו כאשר היא נאלצה כמו מיליוני ישראלים להסתתר בממ''ד בעקבות הירי הארטילרי הכבד מאיראן.
בראיון מרתק לידיעות אחרונות היא מספרת: "הסברתי לשתי הבנות הקטנות שלי, גבריאלי ומאודי, מה קורה בצורה עניינית וברורה, בלי אף טיפה של דרמה. בדיוק כמו שאמא שלי תיווכה לי את הסקאדים של מלחמת המפרץ".

היא מספרת שלא היה מצב שבו היא גם לא הייתה בפחד כמו ישראלים רבים: "אני אמרתי שלא רעדתי? אייל, בעלי, צילם אותי מתחבאת עם הבנות מתחת למדרגות, יש הוכחה. אבל אני מצליחה להישאר תפקודית, ולא היסטרית שתולשת שערות מפני שאני פוסט טראומטית.''
היא גם אמרה: "אני זוכרת ששבוע אחרי שחליתי הכנסתי לפה כפית של דבש, לא הרגשתי מתוק ונחרדתי. מה אני אעשה? מי אני כשאין לי חוש טעם ואני לא יכולה לדבר ולחייך?' גם הדיקציה שלי השתנתה, הייתי צריכה ללמד את עצמי להגיד מחדש מילים שמתחילות באותיות מסוימות. הייתי בדיכאון. דווקא בשנים שבהן הקמתי משפחה וילדתי עוד שתי בנות ‑ הייתי מאוד עצובה. אבל אז, בעקבות הטיפול, ההתעוררות הייתה בלתי נמנעת. וזה המסר שאני מנסה להעביר: לפעמים יש חיים אחרי המוות, בסוף הלילה הכי חשוך מפציע אור, בסוף זורחת השמש. זה מה שאני רוצה שיקרה למקום הזה. אין לנו ברירה אחרת".
יש לציין כי שנים רבות חלפו מאז ששופטת מאסטר שף לשעבר מיכל אנסקי לקתה בפציאליס ששיתק חצי מהפרצוף שלה, אבל כעת היא מספרת על החלטה אליה הגיעה בגיל 44 בנוגע לקן המשפחתי שלה.
אנסקי סיפרה בפוסט ברשתות החברתיות: "לא פשוט להחליט שלא להביא עוד ילדים. זו לא החלטה זוגית, זו החלטה שמגדירה מחדש צורת חיים. כשהגענו לנקודה שבה אייל אמר שהוא מרגיש שלם עם המשפחה כפי שהיא, אני עוד לא הייתי שם. לקח לי זמן לעכל. לא את עצם העובדה כמו את המשמעות שלה: הבנתי שלא רק הגוף שלי מתרוקן מהפוטנציאל להרות, אלא שגם העתיד שדמיינתי לעצמי משתנה. החברים ניסו לעודד. 'יהיו נכדים', 'תלדי פרויקטים', אבל אני לא רציתי רק למלא את החסר, רציתי להפוך אותו לאדמה חדשה". 
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    גב' אנסקי
    MASSONY 06/2025/24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אוי, מסכנה, היתה בדיכאון ! אז מה את רוצה שהציבור יעשה? ירחם עלייך ? ישעשע אותך ? ישתתף בצערך ? יאללה, תפני לפסיכולוג/ פסיכיאטר !
    סגור
  • 1.
    למה?
    נעמי 06/2025/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בין אם זו כתבה ממוחזרת ובין אם לא, למה צריך לפרסם את זה כעת? את מי זה בכלל מעניין?
    סגור