המלחמה של בית"ר ירושלים נגד 'לה פמיליה' עולה מדרגה. הסמל הגדול ביותר של המועדון מהבירה, אלי אוחנה, יצא היום (רביעי) במסר חרף וחד משמעי נגד ארגון האוהדים שגורם לקבוצה לשלל צרות ומטיל את אימתו ביציעים, על כך זכה לחיזוקים רבים מאנשי התקשורת.

אוחנה הסביר בטור מיוחד באתר הרשמי של בית"ר: "אני חלק מבית"ר ירושלים מגיל 12, מזוהה איתה והיא איתי לאורך כל הקריירה שלי, בכל תפקיד בו נשאתי. שלשום, בפעם הראשונה בחיי, התביישתי להיות חלק מהמועדון. בית"ר ירושלים זה מועדון מפואר עם היסטוריה ומסורת, עם מאות אלפי אוהדים, רובם המוחץ טובים ותומכים, אך כולם שבויים בתדמית שלילית ובנזק מתמשך שגורמת קבוצת אוהדים עבריינית למועדון".

"זה התחיל מהעובדה שלא מרשים לאוהדים למחוא כפיים או לעודד שחקן רק כי הוא ממוצא מוסלמי ובנוסף משתיקים את היציע בכל רגע בו הוא על המגרש, גזענות ברמה הכי נמוכה והכי נחותה. היה שלב שחשבנו שהנושא הזה כבר מאחורינו בבית"ר ירושלים אך קבוצת האוהדים הזאת מרימה ראשה בכל פעם מחדש, אם זה בעקבות מחאה כזאת או אחרת או התנגדות לשחקן כדורגל איכותי שכל כך מתלהב להגיע לירושלים ולהיות חלק מהקבוצה, אך כל חטאו הוא שדתו לא מתאימה להם".

"נושא הגזענות הוא מבחיל, מקומם ומרתיח, אך החבורה הזאת של "לה פמיליה" הצליחה לייצר שיאי בושה, גועל ועבריינות גדולים יותר כאשר ביציע בבלומפילד הם היכו אוהדים, חבטו בהם על הרצפה, פצעו לוחם, פגעו בבחורה נכה ולקחו לה הקביים, כל זאת כי הם היו חלק מהגוש שהתנגד לחרם העידוד על קאמסו מארה והקבוצה. זה בלתי נתפס. אנשים תמימים שכל חטאם הוא האהבה לבית"ר והרצון למחוא כפיים לשחקן של הקבוצה צריכים לעבור לינץ' כזה? אני עדיין לא מצליח לעכל את זה".

"אנחנו במועדון מגנים כל אלימות, גם כשזה קורה בין אוהדים מקבוצות שונות, אך לעולם לא נתקלתי בזה ששונאי בית"ר ירושלים ירביצו לאוהדי בית"ר בצורה כזאת. הם בעיני לא אוהדי בית"ר. מהיום שאני חלק מבית"ר לא חלמתי שנגיע למצב כזה, שאוהדים מתוך היציע מתעללים באוהדים של הקבוצה. כמו שציינתי, אלה לא אוהדים, אלה אויבי בית"ר, אלה שונאי בית"ר, מי שאוהב קבוצה ומקום לא עושה כזה נזק, אסור גם לקרוא להם חוליגנים, הם הרבה יותר מחוליגנים, חוליגנים זאת מחמאה עבורם".

"נכון שזה לא התחיל היום, זה רץ כבר לא מעט שנים, ומשה חוגג צדק בדרכו ומלחמתו. כל הבעלים עברו כאן את אותה הסיטואציה ובסוף הם בוחרים לעזוב בגלל החבורה הזאת. איזה מין דבר זה, לבוא לטעון שאתה אוהד בית"ר ולהכות אנשים, לבוא בחבורה של 15-20 על אדם אחד, לבעוט ולדרוך על הראש של בן אדם שהוא על הרצפה? אישה נכה, לוחם צה"ל, לאן הגענו? הגיע הזמן לומר – אנחנו לא רוצים אתכם, אנחנו לא צריכים אתכם, לא יכולים לסבול אתכם, תעזבו אותנו במנוחה.

אנחנו נשמח מאוד אם לא תגיעו יותר ליציעים, לא צריכים את העידוד, הצבע וכל מה שאתם חושבים שהוא נחלתכם הבלעדית, תאמינו לי שנדע להסתדר. ושלא יספרו לי סיפורים כמה דברים טובים הארגון הזה עושה, כל הדברים הטובים מתגמדים לאפס ביחס לתופעות כאלה במגרש. ואגב, אתם יכולים לקלל, אתם יכולים לטנף, וכנראה שזה מה שתעשו, אך אתם לא מטרידים אותי, מבחינתי "לה פמיליה" הפך לשם נרדף לגזענות, אלימות, עבריינות ורוע, משהו שמבריח כל אדם נורמטיבי מלהיות חלק מבית"ר. אני חייב לומר, לא תמיד התבטאתי מספיק באופן נחרץ בעניין הזה, אבל הגיעו מים עד נפש".

"ניסיתי לעשות דברים, כן דיברתי עם אנשים בתוך הארגון והייתי מאלה שניסו לפייס. היה רצון לנסות ולהכניס קצת הגיון ומחשבה, אך לצערי כל הדברים האלה לא עזרו ולא נותר לי אלא לצאת בצורה פומבית ולעשות לזה סוף. אני גם לא מקבל את התירוצים של אלה שאומרים שהם לא היו חלק מזה – מי שמגדל את העבריינים האלה, מוביל והולך איתם יד ביד, לא יכול להסיר אחריות רק כי לא היו חלק מהאירוע באופן פיזי. לא יעזור שום פוסט של התנצלות או הסבר, כל מי ששייך לארגון יש לו חלק באירועים הללו".

"בית"ר ירושלים עשתה המון צעדים בנושא לאורך השנים ובפרט בשנים האחרונות, עם מאבטחים במשחקי בית וחוץ, מצלמות, תביעות, בכל פינה אפשרית פעלנו. ברור שעשינו גם טעויות בדרך, בעיקר כשחשבנו שאפשר יהיה להכניס בהם קצת תבונה ולגרום לכך דברים ישתנו, אך הפעם למדנו את הלקח. דיברתי אתמול עם משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, ואני תומך בכל מילה שאמר ביממה האחרונה. אי אפשר לבוא אליו בטענות על הדברים שעשינו בשנים האחרונות. ניסינו. חשוב לומר, בית"ר לא תוכל למגר לבד את התופעה, כל המוסדות יצטרכו לסייע על מנת שנוכל למגר את התופעה הנוראית הזאת".

"ובהזדמנות זאת אני גם קורא לאוהדים הטובים שלנו. דווקא עכשיו, דווקא בתקופה הזאת, בואו תהיו איתנו ותעזרו לנו ולקבוצה שכולנו כל כך אוהבים. בית"ר היא שלכם ואנחנו נעשה הכל כדי שיהיה לכם טוב ביציע. תגיעו למגרשים, תפרקו אמוציות אבל תיהנו ותרגישו חלק מהחוויה שכל כך אפיינה את המועדון הזה. תרגישו בטוחים, תבואו עם המשפחות, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור עליכם ולעשות סוף לאלה שהשתלטו על היציע בשנים האחרונות. בית"ר זה הוד והדר, יש לה עבר, הווה ונדאג שיהיה גם עתיד. בית"ר זה לא עוד מועדון, זה מותג בהוויה הישראלית. האוהדים שלנו פרוסים לאורך כל רחבי הארץ, ובכל פעם שאני נתקל בהם אני רואה כמה הם מרגישים שזכו להיות אוהדי בית"ר ירושלים. זה מי שאנחנו, זה הרוב המוחץ, ולא ניתן לשנות את זה. אנחנו נילחם על הבית". 

העיתונאי שרון דוידוביץ' כתב: "אלי אוחנה היה אחד מהאנשים שהשפיעו הכי הרבה על התרבות הישראלית. כן, עד כדי כך. המכתב הזה, במילים הכה ברורות שלו, הוא אולי צעד ראשון חזרה לשפיות בבית"ר. מסיר את הכובע בפניו. מוטב מאוחר מאשר אף פעם".
 

עם כל הכבוד לאלי אוחנה ולדברים שכתב( דברים חשובים מאוד), הוא היה צריך לכתוב אותם שהגיע לתפקיד במועדון לפני שנים. ולא רק לכתוב אותם אלא לבצע מעשים. אם אוחנה, הסמל הגדול של ביתר ירושלים, היה כותב ועושה מעשים אז( שהגיע לתפקיד ביצועי במועדון) אולי המועדון היה נראה כיום אחרת

— aviad glickman (@aviadglickman) October 20, 2021

אביעד גליקמן פחות התלהב: "עם כל הכבוד לאלי אוחנה ולדברים שכתב (דברים חשובים מאוד), הוא היה צריך לכתוב אותם שהגיע לתפקיד במועדון לפני שנים. ולא רק לכתוב אותם אלא לבצע מעשים. אם אוחנה, הסמל הגדול של ביתר ירושלים, היה כותב ועושה מעשים אז( שהגיע לתפקיד ביצועי במועדון) אולי המועדון היה נראה כיום אחרת".